בתבל ומלואה.
באחד הפרקים הקודמים הודענו ע"ד אנית מפץ השטה מתחת למים ועתה הננו להודיע ע"ד המצאה אחרת, אשר גם תכליתה לתת דרך לאדם במצולות ים, אבל לא למען עשות רעה „לאויב“, כי אם למען מצוא שלל רב בעת שלום. אחד מאנשי באַלטימאָר (אמריקה) המציא מכונת קיטור עם מסע של עגלות, אשר תעשינה דרכן, לא על מסלת הברזל ביבשה, כי אם במצולות ים ועל קרקע הים. תכלית המכונה הנפלאה היא להעלות מקרקע הים את האוצרות היורדים במצולות לרגלי שבר אניה; כלומר לעשות את מעשה „הצוללים“, אבל במדה מרובה ומקפת.
המכונה עשויה בתבנית אניה, ולה גלגלים היכולים להתגלגל על פני קרקע הים מבלי להטבע. באניה הזאת יש מקום לששה אנשים, והיא יכלה להתעכב כ"ד שעות רצופות מתחת למים; היא מצופה בצפוי של ברזל עשת עב וחזק המוכשר לשאת את כבד המים בעומק ש' רגל. וארבע מחלקות באניה זו: מחלקת להצוללים, חדר האוצר בקרבו את האויר לנשימה, מחלקה למלחים ולחובלי האניה, ומחלקה למכונה וכל השייך לה.
תכונת חדר הצוללים היא נפלאה ביחוד, כי הדלת אשר לחדר הזה, נפתחה ונסגרת מתחת למים כמו ביבשה. הדלת תפתח רק בעת אשר לחץ האויר בפנים החדר מתאים עם לחץ המים מחוץ לחדר: בעת ההיא תפתח הדלת ואפשר לה להיות פתוח זמן רב, (כפי צרך הצוללים) מבלי אשר יבאו המים אל תוך החדר. בחדר הצוללים נמצאים כל הכלים הנחוצים למלאכתם, וגם טלפון יש בו. ופנס גדול אשר אורו כאור שני אלפים נרות מאיר את הדרך לצוללים ומקיל להם את עבודת החפוש.
וכאשר יגיע „המסע“ הזה אל המקום הנכסף, והצוללים יצאו מחדרם לעשות את מלאכתם על קרקע הים (ר"ל לחפש מטמונים ולהוציא אוצרות וסחורות מהאניה שטובעה בים), אז ישליכו שני עוגנים כבירים לשני צדי המכונה-האניה, למען תעמוד על עמדה עד אשר יכלו הצוללים את כל מלאכתם, עד אשר יוציאו את כל האוצרות שבאניה הטבועה, ועד אשר יניחו אותן בהעגלות הרתומות למכונת הקיטור, אז יורמו העוגנים, המכונה תחל להסב את האופנים, ורב החובל יחתור להוליך את המסע, בדרך היותר קצרה, לאחד החופים הקרובים.
את המכונה הזאת כונן הממציא לע"ע בתמונת זעיר אנפין לדוגמא, ואם יצליח לכוננה באמת עפ"י כל התנאים האמורים למעלה, אז תהיה המצאתו לאחד מפלאי התבל. ואין כל ספק כי ההמצאה תהיה לעסק טוב מאד, כי שלל לא יחסר לאניות הצוללים הזאת. כי עפ"י חשבון הספירות אין לך שנה שלא תטבעה כאַלפים אניות בים, אשר מחירן עולה לסך ר"ן מיליון רו"ב; ובקרבת החופים של הים האתלנטי ושל הים השוקט שקועות אניות רבות הנושאות בחיקן אוצרות רבים. הממציא אומר לחפש לע"ע אחרי שרידי האניות שטובעו בשנים האחרונות (כגון האניות „עלבע“, „דרומנד קעסל“, „סאליר“). אבל עוד משכבר הימים נחים בתהומות המון אוצרות: כגון האניה L'Orient אשר ירדה במצולות במלחמה שהיתה על הנילוס (בראשית המאה הזאת) ואשר בה ספון אוצר של י"ב מיליון מאַרק; ועוד אניה „לאַטין“ אשר טובעה ביאור צוידער (הולנד) ואשר נשאה בחיקה אוצר של כ"ח מיליון; וגם בשנות החמשים ירדה במצולות אניה טעונה זהב רב מזהב קאַליפורניה. כל האוצרות היקרים האלה עודם מחכים לצוללים אמיצים להעלותם מקרקע הים, והממציא האמריקני מקווה כי ע"י מכונתו יצלח לו הדבר.
צוללים בים לחפש מטמונים היו מצוים גם בימי קדם, אם גם לא באופן משוכלל כאשר בימינו וגם בתלמודנו יבא זכרון הצוללים, והם נקראים בלשון ארם – או פרס – „בר אמוראי“ או „בר אמודאי“, לפי גירסת הח' קאָהוט).
"המליץ", שנה שלושים ושבע, מס' 156, 25 ביולי 1897, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית. נדפס גם ב"מחזיקי הדת", שנה תשע עשרה, מס' 25, 22 באוקטובר 1897, עמ' 6, וב"חבצלת", שנה עשרים ושמונה, מס' 5, 12 בנובמבר 1897, עמ' 6.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 
נהדר
אהבתיאהבתי
נהדר. בטח עוד יקרה.
אהבתיאהבתי