סתרי הטבע וכחותיו: המאור לממשלת בלילה.
"רבות רעות ותלאות אפפו את יורדי הים באניות והסולים במים עזים נתיבה עת החשך יכסה על ימים רחוקים באין אור לנתיבתם ונוגה לארחותם, יגששו כעור באפלה ישטו ולא ידעו אנה, כי לא יספיקו הנרות והעששיות להאיר למו חשכת הליל, ומה גם בעת ינשב הרוח ברוב עוזו וסער מצפון יתחולל בלב ימים ונרותיהם יכבו. הלא אז כפשע בינם ובין המות, חרדתם איומה ופחד נורא יחרידם לרגעים ורע ומר גורל האניה אשר עברו עליה גלי הים ויכסוה, כי תצלול כעופרת במים אדירים באין לאל יד האניה השנית אשר חשה לעזרתה, להצילה מתהום רבה, יען העלטה שוררת ולא תגלנה לעין העוורים, וכה יאבד צי אדיר עם המון אנשים בבטן הים מבלי עזרה! אי לזאת המציא הח' האָלם הצרפתי עששית חדשה העולה על חברותיה באורה הרב והחזק, והיקר מאוד לנוסעי הים ועושי מלאכה במים רבים. אורה הגדול הזה לא יולד מפאת חמימות או מכל דברים החמים המולידים אור-אשיי, ונהפוך הוא, כי לא תתלהב כלל אם נחממה באש, וגם אם נשליכנה בתוך גחלים להטים לא תדלוק, אולם אם ננסה להשליכה למים אז, לתמהון נפשינו, תוציא אור כשמש בצהרים, וברבות הגשם והרוח – גם אורה ירבה.
המכונה הזאת תצלח להציל על ידה איש אשר נפל מהאניה אל תוך הים, כי חיש מהר אחרי נפלו ישליכו את העששית ההיא אל תוך המים, וממנה יאיר אור חזק המאיר על קו-עגול גדול סביבתה, ואחריה ירדו לחפש אחר הנטבע להעלהו ממצולות ים. גם תצלח, להאיר הדרך לפני האניה בלילי ערפל ורוח סועה וסער ומטרות עוז, אשר אז תאיר העששית הזאת ביתר שאת וביתר עוז עד שאם תהיה מונחת על ראש תרן גבוה אז נוכל לראותה ממרחק 24 קילאמעטר (לערך 22 ווערסט ברוסיא).
ועתה, קורא נעים, נחזור נא להתחקות על שרשה מדוע תבער בלא אש? מה זה הכוח אשר לא יסבול אש וחמימות ורק בהתחברו אל המים אז יבער כמו אש? – דע לך, כי המכונה הזאת מחוברת מאלה הדברים קטני הערך: מארגז קטן העשוי בתמונת מראה-הקנה (צילינדער) גבהו 12/100 מעטר, ורחבו 8/100 מעטר, מדרך גגו יצא קנה נחושת הוא קנה-המאיר ונקבו אטום במגבעת העשויה ממתכות רך. בתוך קנה-המאיר הזה עומדת שפופרת ארוכה מראש קנה-המאיר עד קרקעיתו של הארגז ובה שלשה פתחים פתוחים לתוך הארגז. והארגז ימלאו אם איזה דבר כעמיי אשר יצלח להוליד אור, ואז יסירו המגבעת מעל ראש קנה-המאיר ואת הארגז ישליכו אל תוך המים, ואחרי אשר המים יבקיעו מבעד השפופרת אל הארגז וירככו את הדבר-הכעמיי, אז פתאום תתלהב בלהבה גדולה ותראה מבעת ה קנה-המאיר. וכן תאיר העששית משך שתי שעות, אך אור בהיר לא תאיר רק במשך ארבעים וחמשה מינוטען.
אמנם המכונה הזאת תשתנה לפעמים על אופנים שונים וכל זה לפי צורך העת ורק למען הציל נפש אדם, אשר לזה צרוכה זמן הרבה, תעשה המכונה כפי מה שאמרנו, אולם בעתים אחרות יקרה, כי המשך האור איננו נצרך כלל רק הגדלת האור, למשל: אם איזה אניה בחזקת סכנה או למען האיר אותה וגם ליתן אות להאניה האחרת, להחיש לה עזרה, מורים מכלי תותח כדורים המלאים בדברים-כעמיים המאירים האלו וכו'.
החלקים אשר מהם יחובר מין הכעמיי-המאיר נודעים המה להחובלים ונמצאים תחת ידם תמיד לעת הצורך. ואלה המה חלקיו: אם נקח פהאספאר עם נֶתֶר הנשחק הדק ונחממו במעבה-האדמה (אשר מציקים בהכל הכלים) עד אשר ישרף היטב יעיף הפהאספאר ויבולע בחיק הנתר, ומהחבור הזה יולד מין כעמיי הנקרא „קאלציא מחבור הפאספאריי“. טבע הכעמיי הזה הוא, לחלק ולפרד המים ואשר מזה יולד „המלח-הפאספאריי“ „ויסוד-המימי הפהאספאריי“ המתלהבים מעצמם. ועתה הלא דעת לנבון נקל, מדוע תאיר העששית רק אם נשליכנה במים ולא ע"י האש.
המצאת המכונה הזאת הנקראת טאטאפאר נתגלה עוד בשנת 1857 ובהשנה השניה נבחנה על האניה „ברעטאן“ אשר היתה תחת פקודת רב החובל פאטיוא, אולם ברבות הימים נשכחה ונאבד זכרה ואח"כ בשנת 1868 נתחדשה עוד הפעם בארץ צרפת ומסיבת מלחמת האשכנזים והצרפתים בשנת 1870 חדלו הצרפתים, להרים העששית הזאת על תרן אניתם ורק בחופים אחדים ובארץ בריטניה עוד לא יסוף שמה וזכרה."
שלמה בערמאן, איש קאזעלעץ.
"עברי אנכי", שנה ארבע עשרה, גליון יט, 18 בינואר 1878, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 