יפו
רוח סוער וסער אשר התחולל בימים האלה עשה שמות בעוברי ארחות ימים, אניות רבות הוכתו לרסיסים, ואשר בתוכם ירדו מצולות. גם אניות קטור רבות סבלו מצוקות שונות לרגלי הרוח הנורא הנושף בזעף אף, רבות נאלצו להשליך אל הים בהמה רבה אשר היו בתוכן, אנשים רבים מיורדי הים בעת ההיא לא האמינו עוד בחייהם, וכמתיאשים מן החיים, התנודדו כה וכה, ובעינים מפיקות יאוש מתקוה לאור באור החיים, הביטו אל הים מקום שם יחצבו למו קבר, דגי הים כמלאכי משחית בעיניהם, אשר באו לבלעם חיים ולהורידם שאולה, – מה רבו התלאות המשתרגות על הנוסעים ארחות ימים בימים האלה!
בימים האלה באה הנה אשה אחת מבנות היהודים לעלות ירושלימה, ויהי בבואה עם אנית הקיטור הרוססית בלילה, ותשכר לה אחת מהאניות הקטנות לבא העירה. היא באה בלב הים, ובעל האניה אמר לה תני לי כספך, ואם לא אשליכך הימה, – האשה בראותה כי אין עוזר לה ולשוא תצעק כי קולה לא ישמע, הריקה צרור כספה ותתנהו אל הבליעל. אך חכמתה עמדה לה, לתת אות בהאיש הזה ובאניתו למען תכירהו להביאו בפלילים, ותקשור חוט שני בירכתי האניה, וחתיכת חוט בבגד הבליעל הזה, והוא לא ידע. ויהי למחר, ותביא את משפטה לפני שופטי העיר, ותראם את החוט אשר מאתו נחתכו החתיכות אשר קשרה בהבליעל. שופטי העיר שלחו את א' השוטרים עם האשה הזאת להביא את שודדה, – האשה הכירה את האניה ותרא להשוטר את החוט, השוטר דרש על בעל האניה הזאת, ויגידו לו, כי לפני שעות אחדות עלה אל אנית הקיטור ללכת בירוטה. השוטרים הביאוהו מהאניה אל בית המשפט. הבליעל הזה כחד לכל דברי האשה ויאמר כי שקר המה, והאשה חכמת הלב הראתה לפני השופטים את החוט אשר עודנו קשור בבגדו, ויאמנו דבריה, וישימוהו בבית הסוהר, ויחפשו בביתו וימצאו את הכסף, משפטו לא נחרץ עודנה אך בלי תפונה ענש יענש, וכגמולו ישולם לו.
"חבצלת", שנה שלישית, מס' 11, 3 בינואר 1873, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 