המלחמה
לאודיסה באו בימים האלה מלחי אניות המסחר, שנתפשו על ידי היפונים עוד בתחלת המלחמה.
„קשה לשמוע את ספורי השבויים – מספר אחד העתונים. חייהם אצל היפונים לא היו רעים: היפונים דאגו להם ויבקשו לספר בין הרוסים ע"ד התנהגותם הטובה, אולם – הלא אבדו לנו אניות טובות, שהיפונים משתמשים בהן עתה.
הם עצרו אותנו – מספרים השבויים – עוד בטרם שנפסקו היחוסים הדיפלומטיים, המה עצרו אותנו באופן גס ובעזות לקחו מאתנו את אניות המסחר שלנו. את אניותינו לקחו מאתנו באופן כזה: לקראתנו הולכת אנית מצפה יפונית והיא מורה פעם אחת. בראשונה אין אנו יודעים את פשר הדבר. אח"כ נותנת האניה הספינה היפנית אות: „עמדו“, והיא מתקרבת אלינו. לקראתנו מעמידים את כל כלי התותח היפנים. סירה קטנה מתקרבת אל אניתנו, לוקחים את המפתחות ואת הפנקס והתעודות ובקול קורא „בנזאי“ מסירים את דגלנו ומקימים את דגלם ומובילים אותנו בשמחה ובקול תרועה. תכף אחרי בא האניה לססבו משחירים את הנשר שלנו ואת שם האניה וכותבים בשפת יפוניה שמות חדשים. הלב דואב לראות, אולם מתנחמים אנו בזה, כי עוד מעט ישלמו להם בעד מעשיהם אלה.
(הצופה)
"השקפה", שנה חמישית, גליון לה, 10 ביוני 1904,עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 