בתפוצות ישראל בארצנו.
משפט מיוחד במינו. כבר הודענו אתמול בקצרה את משפט ה' גינזבורג בקיוב והננו להביא פה את פרטי המשפט הזה, המיוחד באמת במינו:
הסוחר בעל גילדא שניה מוואסילקוב, גרשון מרדכי גינזבורג, ישב משנת 1900 עד 1902 בקיוב בתור פועל תופר שקים ובתור אומן מיכניק למכונות קיטור. ואולם באמת לא עסק באומנתו אך בעסק אניות קטור לחוף הדניעפר, ולתכלית זו היתה לו אניה אחת שלו „ראָגניעדא“ ועוד אחת „דאנציג“ שלקח בחכירה. בראשונה היה מוביל נוסעים, ובשניה משך ספינות משא בין קיוב וערים אחרות, על נהר דניעפר והנחלים המשתפכים אליו. את כל זה עשה גינזבורג בלי כל רשיון מאת הפקידים ובלי תעודת מס העסקים שנקבעה לזה. במשך הזמן באה להשוטרים „מסירה“ מסותרה בדבר מעשה גינזבורג, והחקירה הוכיחה כי אמת במסירה. ויתבע גינזבורג לדין, וביום 6 אקטובר התברר המשפט בבי"ד הגלילי הקיובי. בבית המשפט לא כחש ג. על העובדא כי החזיק בחכירה את האניה „דאנציג“ וכי היתה לו אניה אחת שהיא קנינו, ואולם הכחיש כי עסק בהעברת נוסעים. הוא מתפלא מאד על אשר אסור לשלוח אניות-קטור בנהר, ויתאמץ להוכיח, כי המים אינם איזו דרך סלולה שנחוץ להשיג רשיון לעבור בהם, אבל הם פתוחים לפני הכל, רשות הרבים. עוד הוכיח גינזבורג, כי הוא כאמן-מיחאניק יכול לעשות אניות ולנסותן במים ולמכרן אחרי כן לכל החפץ.
השופטים שמעו את הגדות העדים, וביניהם גם באור המשגיח על המסים ה' בערעזובסקי, ועל יסוד הסעיף 1171 מדיני העונשין החליט להוציא את גינצבורג מעיר קיוב ולהחרים (קאָנפֿיסקירען) את האניה „ראָגניעדא“.
"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 232, 25 באוקטובר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
הידיעה התפרסמה גם ב־"הצֹפה" (ורשה), שנה שנייה, מס' 232, 25 באוקטובר 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 