מסע ומשא מצרים
מאת המו"ל.
המשך מגליון החולף
ב.
מיפו לפארט סעיד.
יפו גדלה בעשרות שנים האחרונות על אחת שלש, בכמותה, במספר תושביה, ובמכסת בתיה וטירותיה; גם איכותה, ערכה במסחר גדל ועלה, אך לא לפי ערך כמותה. אבני נגף וצורי מכשול הנפוצים על חופה מפריעים את התפתחותה, ומכבידים מאד את מהלך מסחרה ומרכולתה החצונים. יורדי הים באניות, גם החובלים והמלחים היותר מצוינים מפחדים מאד מפני חוף יפו ואבני נגף אשר בו המרתיחים את הים גם בעת רוח מצויה, ואף כי בעת סערה.
נורא מאד הדרך הקצר הזה מחוף יפו עד אנית הקטור, בעת סערה, נורא מדרך ימים רבים בסופה וסערה, באנית קטור בלב ים. האניה קטנה וצרה והיא מלאה אנשים וכליהם, ומלחיה וחובליה או מחבליה, פוסעים על ראשי הנוסעים מעבר לעבר, ועושים מלאכתם במהירות להעביר את האניה על גלי הים המתרוממים מרגע לרגע, על כל תנועת יד והרמת המשוט יזכירו שם שמים ובקול אדיר יזעקו איש לאלקיו בתפלות וחרוזים השגורים על פיהם, אשר מטרה אחת להם לעורר רחמי שמים לשמור את האניה מאסון, ולהצילה מגלי הים הקמים עליה… ובין כה וכה האניה תנוע ותנוד לכל רוח, עולה שמים ויורדת תהומות וגם בינת הנוסעים בה מתנודדת, ונפשם ברעה מתמוגגת, כי תהום בכל סביבותיהם ואין בינו ובינם אלא כמלא נימא…
וימי סערה ביפו במספר רוב ימי השנה הנם, בימי החורף יעברו לפעמים שבועות של ימים אשר כל אניה לא תוכל לגשת אל החוף הנורא הזה, וימים אשר תגש האניה ובקושי תוריד אך את חבילות הפאסט, ותברח יחד את נוסעיה ומשאותיה, מפחדה פן תנפץ אל אחד הסלעים כמעשים שהיו. לכן יש חברות אניות קטור רבות, אשר אניותיהן מפלסות להן נתיב ברבים מחופי תוגרמה ואל חוף יפו לא תגשנה לעולם, ויש סוחרים רבים אשר מסחרם פרץ לרוב בכל המדינות הרחוקות, והם נמנעים מבא בברית מסחר את סוחרי יפו מפני סלעי המגור אשר על חופה.
חוף בנוי ומתוקן ביפו דרוש ונחוץ מאד לשכלולה, ועוד הפעם שאלה נפשי בגשתי אל החוף הזה את אשר שאלתי לפני עשר שנים:
„התראינה עוד עינינו חוף בנוי ומתוקן ביפו?“ שאלה, „הנזכה לעת יורם המכשול הגדול הזה משער ארצינו הקדושה אשר אליה ינהרו עמים רבים?“ ואומר: אתה ה' ידעת! לא נפלא הדבר ולא רחוק, כל היודע דרכי ציון האבלות לפני עשרות בשנים, ועובר עתה במסילת הברזל בין יפו וירושלם, לא לפתי יחשב בהאמינו כי עוד יבא יום ואבני הנגף תעקרנה מחוף יפו ואניות הקטור תוגשנה אל היבשה. זכור אזכור עוד עת עלותינו לירושלם בפעם הראשונה בשנת תכ"א – בהיותי בן עשר שנים – ברכבנו על חמורים ושני לילות לכנו בדרך הרעוע והמסוכן מיפו לירושלם; חשבנו אז כי לנצח לא תוסל מסילה לעגלות במקום ציה ושממה הזה, ועוד בשנים האחרונות. האם לא שחקו רבים לשמועה כי עברה, כי תבנה מסילת ברזל מיפו לירושלם? והמסילה נבנתה, ואלפי אנשים עוברים ושבים בה, הבה נקוה איפוא גם לחוף מתוקן ביפו.
ביום ט' סיון, יום צאתנו מירושלם בשעה השלישית אחר הצהרים עלינו באניה קטנה אל אנית הכידיבי ליסע לפארט סעיד ומצאנוה מלאה אדם מפה אל פה, ובקושי מצאנו מקום במחלקה השניה. בין הנוסעים נמצאו רבים מאחב"י תושבי אלכסנדריא, קאירא, טאנטא ומנסורא, תוניס וגאבס אשר עלו ירושלימה לחוג בה את חג השבועות וישובו עתה לבתיהם, מצאנו ביניהם גם את מיודענו הרב החכם המצוין מו"ה אברהם אבו כזיר, ד"ץ וסופר עדת ישראל הראשית באלכסנדריא של מצרים, יד הימני של הרב הגאון מו"ה אליהו חזן ראש הרבנים בעיר ההיא והוא גבר עמית בתורה ביראה ובמעשים טובים, אוהב עמו וחובב ארצו ופועל גדולות ונצורות לטובתם. גם הוא נמה בין העולים ירושלימה והשבים עתה לבתיהם, ונסע אתו יחד עד פארט סעיד, וצותין בסימא היתה מאד.
בשעה החמישית אחר הצהרים עזבה אנית הקטור את חוף יפו ותפלס לה נתיב בים אשר היה שקט מאד עד חצי הלילה. אז התקומם רוח דרומי מזרחי חזק מאד, ויגדל הים וירוממו גליו אשר הלבינו פניו בקצפם, והאניה התנועעה מאד ורבים מנוסעיה חלו במחלת הים.
בשעה השמינית בבוקר נראתה העיר פארט סעיד מרחוק לעינינו, כחצי שעה אחרי כן פגענו באנית קטור אנית הפילאטים אשר יצאה לפארט סעיד ותעמוד לא רחוק מאניתינו, ממנה ירד באניה קטנה ויעל אל אניתינו הפילאט (מורה דרך) אשר שולח מפארט סעיד להעביר את האניה בחוף הבנוי אשר בו גם חתחתים וצורי מכשול נסתרים, ולהביאה העירה, ובשעה התשיעית בבוקר השליכה אניתינו עגונה על חוף פארט סעיד.
[…]
"חבצלת", שנה שלושים וחמש, מס' 30, 14 ביולי 1905, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 