דברי הימים.
[…]
(ממערכות המלחמה). החדשות הבאות משדה המערכה בימים האלה הן כמעט רק מארץ אזיעין; באייראפא לא נעשו עוד חדשות נכבדות גם היום. לפי הנשמע, הנה עד יום 12 יוני לא יעברו הרוססים את נהר דאנוי, ועד היום ההוא עבודת כל הלוחמים על הדאנוי מזה, היא רק לירות משני עברי הנהר על מבצרי האויב. בימים האחרונים השליכו סוללות הרוססים והרומאנים מעיר קאלאפאט כדורים רבים כבדים על מבצר ווידדין אשר למולו מעבר הדאנוי, ויציתו אש בבתים רבים בווידדין. אולם בנין הגשרים על הנהר לא יוכל עוד לצאת לפעלו בתכלית, לאשר גאה הנהר ועבר את גדותיו; ע"כ נוכל להחליט כי המקרה היותר נכבד הוא בימים האחרונים, מעשה הרוססים לפוצץ את אנית הטורקים המצופה ברזל, אשר עלתה בידם זה לא כביר.
על דבר המקרה הזה מספרים כדברים האלה: „אניות קטנות של הרוססים החלו בערב יום 26 מאי לנסות דבר מלחמה, אל האניה הגדולה הטורקית, אשר השליכה עוגן על יד זרוע הנהר מאטשין לא הרחק מן חוף תוגרמא. על האניות הקטנות האלה היו פקידים אחדים רוססים, שר צבא אחד רומאני ועוד כארבעים אנשי חיל. על האניה התוגרמית, אשר שמה „זעמיפי“ היו שני כלי תותח גדולים מאד ומאה ועשרים איש. הרוססים האמינו, כי ימצאו את האניה הגדולה בלי שמירה מעולה, ועל נקלה יעלה בידיהם לעשות אתה רעה; אולם השומרים על האניה לא נמו גם המה, וחיש מהרה נשמע קול צעדים על האניה, ואחרי זה קול אנשים רבים וקול קני רובה; אולם אם גם היה הלילה ההוא בהיר בשחקים והירח בנגה אורו, בכל זאת לא עלתה בידי הטורקים להמית או גם לפצוע אף אחד מן הרוססים; רק כדורים אחדים פגעו בהאניה הרוססית Царевичъ ויקבו חורים אחדים בקרקעיתה, עד כי החלה הצנה ההיא לרדת מצולה, בטרם מצאו הרוססים את ידיהם לסתום את הפרצים.
אולם בכל אלה לא נפל לב הרוססים, ובשעה השלישית טרם עלות הבקר, בהיות גשם שוטף וענן כבד כסה את עין הארץ, נסו עוד הפעם להתנפל על האניה התוגרמית. דומיה חרישית קננה על האניות הקטנות האלה ועל יושביהן אמיצי הלב, עד כי נגשו אל האניה הגדולה, ויראו מרחוק את חוף התוגרמי ואת המבצר; על אניה הטורקית שכנה גם כן דומית הלילה, אין אור ואין נר עליה, כי שומריה ומלחיה שוכבים הוזים, כי השליך הלילה את שנתו עליהם. הרוססים סבבו את האניה מכל עבריה, ויחלו להשים את מכונות הטארפעדא תחתיה; אבל ברגע הזה נשמע עוד הפעם קול צעדים על האניה, ואחריהם עוד הפעם קול מורים בקני רובה. לפי הנראה היתה אש הטורקים נוראה מאד, כי אחת האניות נבקעה מן הכדורים אשר פגעו בה; השר הרומאני קרא בכל כחו להטורקים בשפת תוגרמים; לשלום אנחנו באים! אולם הטורקים לא שעו אליו ואל ערמתו, ויוסיפו לירות באש על הצנות הקטנות, עד כי כבר דמו הרוססים לעזוב את מחשבתם ולשוב אל החוף.
אז קפץ שר הצבא הרוססי דובאשעוו בלוית אחדים מאנשי חילו אל תוך המים, ושלשלת הטארפעדא בידם, וישוטו בארבות ידיהם אל האניה התוגרמית ויחזקו את „מכונת השאול“ אל תחתית האניה, והטורקים לא ראו בעשותו את מעשיו. אחרי כן מהרו הרוססים לשוב אל החוף על אניותיהם הקלות, וחוט ברזל בידם ההולך מקצה המכונה, עד הביאם אותו אל החוף. כבואם אל החוף מהרו הרוססים להעביר זרם עלעקטרי וניצוץ עלעקטרי דרך החוט אל מכונת הטארפעדא, וברגע ההוא נראתה לשון אש גדולה מאד מתלקחת ועולה מן האניה הטורקית, וקול רעם אדיר פרץ מקרבה, ואחרי כן שבה דומית הלילה לקדמותה, ומן האניה התוגרמית לא נשאר שריד ופליט; והאניות האחרות אשר עמדו שם על עוגנן מהרו לעזוב את מקום הסכנה ההוא.
במשך יום המחרת עברו הרוססים שנית את הנהר באניות קטנות לחפש אולי ימצאו את דגלה, או איזה שריד ממנה, אבל לא מצאו מאומה, כי אם אחד ממלחי האניה מוטל מת על החוף. דובאשעוו, שעססאקאוו ורעיהם התיצבו לפני כבוד הוד הנסיך הגדול ניקאלאי ניקאלאיעוויטש, והוא הואיל לתת להם את אות הכבוד הגדול „ס' געארגי“ וגם יתר אנשי החיל אשר היו במחנה אתם נשאו משאות מאת פניו“.
[…]
"הצפירה", שנה רביעית, מס' 21, 6 ביוני 1877, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
על המדינות בו יאמר.
(ממערכת המלחמה). מקרי הטבע מפריעים כרגע את פעולות המלחמה על יד נהר דאנויא. מי הנהר ההוא וכן מימי הנהרות זערעטה ואלוטא שטפו בימים האלה ועברו על גדותיהם, וכרגע עוד המים הולכים הלך וגבור, עד כי מן הנמנע להרוסים לבנות גשרים לעבור עליהם לתוגרמה. כל ההודעות מהעברת הרוסים את הדאנויא בשלשה מקומות בשקר יסודן. עתה כל פעולות בעלי הריב משני הצדדים הוא רק לירות זה על זה ממרחק משני עברי הנהר, כן בין ווידין מצד תוגרמה וקאלאפאט מצד רומעניען וכן בין רוסטצוג וגיורגעווא, ועוד במקומות אחרים. הנסיך קארל, מושל רומעניען היה בעצמו ובכבודו בקאלאפאט לראות את הסוללות שבנו צבאותיו שם. כרגע בואו החלו התוגרמים מעבר הנהר, מן המבצר ווידין, לירות על סוללות רומעניען.
[…]
אמת נכון הדבר כי הצליח להרוסים להרוס עוד אניה אחת גדולה שהיתה מצופה בברזל מאניות המלחמה של תוגרמה המצביא על צבא רוסלאנד על הדאנויא. בהודעתו אל הקיסר אדות זה פורט בשמותם את שני פקידי חיל הים שעשו הדבר הגדול ההוא והם: דובאשאף ושעסטאקאף. – הרוסים הכינו להם מוכנות להרוס אניות המלחמה של האויב בשני אופנים. הראשונים הם מוכנות השקועות על קרקע המים אשר כל אניה העוברת שם ותגע בהן תתפוצץ לרסיסים. גם הכינו להם מוכנות כאלה הצפות על פני המים ותחדורנה אל אניות האויב ובנגיעה קלה בהן תהרוסנה אותן עד היסוד. במוכנה כזו התקרבו שני פקידי החיל הנזכרים בעצם היום אל אנית המלחמה של תוגרמה והרסוה והם נמלטו בחייהם. הדבר הזה הסב פחד איום בקרב אניות המלחמה של תוגרמה, גם בענגלאנד עשה הדבר רעש גדול מאד, יען כי כל כח ענגלאנד איננו אלא על הים באניות מלחמתה הגדולות והנוראות המצופות בברזל שאין כמותן בכל העולם. שתי אניות תוגרמה שנהרסו ע"י הרוסים נבנו ג"כ בענגלאנד. מפני זה עשה הדבר רושם גדול גם שמה בראותם כי כל עמלם וכספם לריק, אחרי כי ישנם כלי משחית נוראים שיכולים לחבל גם אניות כאלה להרסן עד היסוד בהן כהרף עין.
"המגיד", שנה עשרים ואחת, מס' 22, 6 ביוני 1877, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 