שביתת המלחים.
שביתת המלחים באנגליה והולנד מתפשטת ומקבלת אופי מאיים. בכל החופים האנגליים עומדות האניות עגונות על עוגניהן; שבת מסחר-הים, פסקה העבודה בנמלים הגדולים והמלאים סחורות עד אפס מקום. באסמי האנית העגונות הולכים ונשחתים חמרים חמרים של צרכי אוכל, ככרים לאלפים של בשר, גבינה, חמאה, ביצים ועוד הולכים ומתעפשים, ובמחסני הערים הולכים המזונות וכלים. בליברפול יספיק עוד המזון וצרכי האוכל הנמצאים בחנויות לעשרה ימים, אבל כעבור הזמן הזה יבוא רעב ממש, מפני שגם הפועלים במסלות הברזל נמצאים תחת השפעת חבריהם השובתים והם אינם רוצים לפרוק ולטעון משאות של צרכי אוכל. ולהביא את המשאות האלה דרך הים אין כל אפשרות, ואלמלי הובאו, אזי סרבו הסבלים ופועלי הנמל לפרוק אותם.
השובתים באנגליה נזהרים לע"ע ממעשי אלמות וכפיה, לעומת זאת באמשטרדם וביתר החופים ההולנדיים הם עורכים פרעות ומחוללים שערוריות: מנפצים את שמשות החלונות במחסנים המספיקים צידה לאניות המפליגות, מתנפלים על המלחים המובאים מארצות אחרות והמסתפקים בשכר הנקוב להם. כבר הגיע הדבר לידי התנגשות עם הפוליציה והצבא. לידי מאורעות כאלה יכולה להביא השביתה גם באנגליה ביחוד עתה, אחרי אבדה למנהיגי השביתה ההשפעה על השובתים, כמו שנראה מהמקרים בהולל. בעיר הזאת הציעו בעלי האניות תנאים, שמנהיגי השביתה מצאו אותם לרצוים והסכימו עליהם, אבל השובתים בעצמם שנאספו במספר עצום של י"ב אלף איש דחו את התנאים האלה.
השביתה הביאה בעקבה משברים מסחריים גדולים בארצות אחרות. כן סובלות פֿירמות דֶניות גדולות, שהיו מספיקות חמאה לאנגליה, נזקים גדולים.
"הצפירה", שנה שלושים ושבע, מס' 141, 4 ביולי 1911, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 