פרפראות לחכמה.

[…]

בעתו הודיעו כה"ע על אדות הסופות האיומות, אשר שמו שמות בים אוקינוס, בחצי האחרון לחדש אוגוסט ובחצי הראשון לחדש סעפטעמבר בשנה הזאת,  וכמה אניות מידיהן נגזרו ותהיינה כעס קרבנן. עתה, ע"פ הידיעות של „Hydrographic Office“ בארצות הברית, נודע הדבר כי אלה האניות אשר נמלטו מפני חמת הסערות ולא ירדו תהומות בים זועף, רק זאת עמדה להן להנצל, כי נסו את התחבולה אשר כבר הודיעו כתבי העתים – והיא: לשפוך שמן על פני הגלים הסוערים. שמן במדה לא מרובה שצף על פני המים השפיק להשיב למנוחתם את האיתנים המתגעשים, ובשטח גדול סביב הספינה עמד הים מזעפו ויחשו גליו. במקרה הזה, הובאה התחבולה אשר נזכרה זה רבות פעמים, בכור הבחינה היותר נאמנה וראויה לסמוך עליה, ואמנם לא השלתה תקות המיחלים לה, וראוי לשים לב על זאת, אשר ישועה גדולה צרורה בכנפיה לעוברי ארחות ימים. לא איזה נסיון בודד ומקרה קטן יעיד על טוב התחבולה הזאת, רק מלחמה כבדה ואיומה עם משברי ים אוקינוס, אשר לפני זעמו מי יעמוד, תתן עדותה עליה, ועדותה נאמנה מאד, יותר מאלף בחינות פרטיות.

א.ד. פינקעל.

"הצפירה", שנה חמש עשרה, מס' 3, 16 בינואר 1888, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.