חדשות שונות.

[…]

מכה"ע „כספיה“ מספר, כי ביום 25 יוני נסעו ארבעה אנשים מהטורקמנים יושבי האי טשעלקען באנית שיט לצוד דגים בים. בהיותם בדרך קמה סערה עזה ותקרע את המפרש ותשבר את התרן והאניה חשבה להשבר. אז הורידו הדיגים את העוגן לעצור את האניה, אך אנית השיט החלה לצלול במים. תופש המשוט בראותו כי רעה נגד פניהם קפץ המימה וישחה אל האי אגורטשינסקי הקרוב לקרוא לעזרה. אנשים אחדים בשמעם את דבר האסון ישבו באנית שיט וירדו הימה להציל את הדיגים, אך בבאם אל המקום אשר אמר להם תופש המשוט לא מצאו עוד את האניה ואת היושבים בה ויחשבו למשפט, כי האניה נשברה והאנשים טבעו במצלה. כעבור שעות מספר באו עוד שני דיגים אשר נמלטו מהאניה הסוערה ויספרו כי הסער נתק את  האניה מעל עוגנה וישאה הימה. המה בראותם זאת לקחו איש איש קרש בידו וישחו אל האי. אולם רֵעם השלישי איש כבן ששים שנה ירא פן לא יעצור כח לשחות עד האי ויקשור את גוו אל האניה בחבל והסער נשאם יחדו הימה. הדיגים ספרו בשובם הבית את כל המוצאות אותם ובני ביתו של הזקן אשר נעלם עם האניה חשבו בלבבם, כי מצא לו קבר במצולות מים ויבכו ויספדו לו. אולם ביום 9 יולי עברו טורקמנים באניה מאסטראכאן ויראו מרחוק דבר מה הולך ושט על פני המים, ויהי בקרבם ויראו והנה אניה שטה על פני המים ואיש שיבה  יושב בקרבה כל עוד נפשו בו. וימהרו ויתנו לו אכל להשיב נפשו ויקחוהו ויביאוהו לטשעלענעק. הזקן עודנו חי וקים. אולם אחרי סבלו תלאות רבות במשך 15 ימים כי לא אכל ולא שתה מים ויהיה למפגע לשרב ביום ולקור בלילה ולרגעים רחפה נפשו בין החיים והמות נבקה רוחו ובינתו הסתתרה.

"היום" (סנקט פטרבורג), שנה שניה, מס' 189, 6 בספטמבר 1887, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.