בארץ החדשה.
על הכל.
[…]
עוד מקרה אסון אחר קרה פה. אנית הקיטור „שיקאגה“ של חברת „רייל ראוד פינסילביניה“, המובילה אורחים ונוסעים דרך הנהר הצפוני (נארד ריווער), המפסיק בין עיר העולם ובין העיר דזשערסי, כנסת נ. דזש., מהבא להתם ומהתם להבא, דרך של חמשה עשר רגעים, עזבה את החוף של העיר דזשערסי הנזכרת בלילה בשעה 12 להביא נויאָרקה המון נוסעים ונוסעות כמאה נפש ויותר, אשר הביא אתו מסע מסלת הברזל הפינסילבינית. ויהי בהגיע האניה „שיקאגה“ לא הרחק מן החוף, בערכך מאה וחמשים רגל, ותבוא אנית הקיטור הגדולה „סיטי אוו אוגוסטא“, אשר רצה ארחה לארך הנהר, ותפגע בחזקה באניה „שיקאגה“, אשר דרך מסעה הוא לרחב הנהר, ותכרת אותה לשנים. עד ארגיעה מלאו המים הזידונים את חלקי „שיקאגה“ הגזורה לשנים, וכעבור רגעים אחדים ירדו חלקיה השבורים תהומות. האסון בא כל כך מהרה ובדרך פתאומי כזה עד כי לא הספיקו הנוסעים האמללים לחגור את אזורי ההצלה או לצאת בעוד מועד מחדרי האניה ועל כן ירדו רבים עם שבר האניה יחדו במצולות הנהר הגדול. האסון קרה לא רחוק מחוף נויאָרק, על יד הרחובות „ליבערטי“ ו„קורטלאנד“, ועל כן עד מהרה מהרו אניות שיט אחדות ואניות קיטור רבות אל מקום האסון ותעל בידן להציל רבים בעוד מועד. רבים מן הנוסעים שחו במי הנהר עד החוף ויתרם טבעו בנהר. ומה נורא היה המחזה לראות אנשים ונשים, טף וילדים יורדים במצולות הנהר ויד האדם קצרה מהצילם מרדת שחת! גם אלה אשר הצילו את נפשם בשחיה הסתתרה בינתם מרוב פחד ולא עלה ביד איש להציל מפיהם איזה הגה קל על דבר כל האסון הנורא הזה. גברים, נשים וילדים נאבקו עם מר המות, נלחמו עם הגלים הזועפים בכל מאמצי כח, צעקו בקולות איומים ויקראו לעזרה – ובאחרונה ירדו תהומות כעופרת! ארבעת נשי חן, לבושות מכלול ושני, חבקו אשה את אחותה, וביניהן ילד נחמד ונעים, וכלם יחדו התגלגלו במים עד אשר טבעו כאבן. המחזות האלה פעלו עד כה על הנצולים ממות, עד כי נפלו למשכב. עגלה אחת עם שני סוסים ושני רכבים ירדו במצולות ומלחמתם עם גלי הנהר הסוער היתה מחרדת מאד. לא חסרו גם גבורות: איש ואשתו, עברים, אשר עמדו יחדו על מכסה האניה „שיקאגה“ בהשברה וברדתה תהומות, ויביטו בענג נפש אל פני עיר העולם, אשר האירה מרחוק באור יקרות, נפלו כרגע המימה. האשה התעלפה, אך האיש התחזק ויתאמץ ויקח את אשתו הצעירה וישחה עד לפני החוף ושם הושיטו לו חבלים ויוציאו את שניהם מן המים אל היבשה. העברי ס. כהן מברוקלין היה גם הוא מאותם האנשים הגבורים, אשר הציל את נפו ונפשו של ילד בשחיה.
והנה אם גם נתנה ההצלה במהירות היותר אפשרית ועגלות הצלה מכל בתי החולים ובתי פקידות הפוליציא הרבים באו כרגע אל מקום האסון, בכל זאת קצרה ידם לעשות הרבה ונפשות אמללות רבות מצאו קברן בתוך עמקי הנהר הצפוני. לע"ע לא ידוע עוד מספר הטבועים ויש משערים ומעמידים את המספר על עשרים וחמשה; גם יש ממעיטים ויש מכבירים – אבל הצד השוה שביניהם שמספר חללי האסון לא מעט ואי אפשר הדבר לדעת את מספר הטבועים בדיוק גם להבא כי נוסעי אנית מסע בנהר אינם נכתבים בספר כנוסעים במסלת הברזל או באניה גדולה.
אומרים, כי מלחי האניה „סיטי אוו אוגוסטא“ ורב חובלה לא התנהגו כשורה בעת האסון, כי מהרו לברוח עם אניתם ולא הראו כל נטיה קלה להציל את האמללים. בכל אופן, עתידים הם לתת את הדין ויד המשפט תשיגם. החקירות הולכות ונעשות. הערבון של רבי החובלים, אשר ידרוש בית המשפט רב מאד.
נויברק, 3 נובמבר.
עקיבא פליישמאנן.
"המליץ", שנה שלושים ותשע, מס' 251, 27 בנובמבר 1899, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 