ברחבי הממלכה.
[…]
בטחון הנוסעים באניות. שרפה כי תפרוץ באניה והיה סופה אסון גדול לנוסעים, ועשרות ולפעמים גם מאות נפש תסופנה, כאשר קרה לא אחת. חברת אניות הקטור בארצנו יסדה ועד מיוחד, לחקור ולמצוא תחבולות איך להבטיח את הנוסעים מאסונות שרפה. ביום 3 לח"ז הציע הועד את מסקנותיו לפני האספה הכללית, אשר אחרי מו"מ קצר הסכימה עליהן.
הועד מצא לכל לראש, כי כל תחבולות ההצלה הנהוגות עתה אינן מספיקות, נחוץ כי לכל אניה יהיו סירות הצלה אשר בעת אסון יוכלו להמלט אליהן מספר נפשות הכי גדול שתוכל האניה להכיל. תחת סולמות חבלים יהיו סולמות ברזל קבועים. בכל אניה יהיו צנורות מזנקי מים למדי, גם מלחים ממונים ביחוד לכבוי אש, ועוד תקנות אחרות. כל ההצעה תוגש אל הממשלה לאשרה.
[…]
"הצפירה", שנה שלושים, מס' 231, 23 באוקטובר 1903, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.