
בחוץ לארצנו:
ימי המלחמה.
השר מאֶריקס העברי, אשר על אדותיו כבר דברתי במאמרי הקודמים, האיש אשר עליו סמכה ממשלת ארצות כנסיות הברית את ידיה ותפקדהו לראש הועד לחקר סבת ההרס של האניה „מאֶין“ והוא היה האיש אשר בידיו נצפנו עתידות ספרד, אחינו זה עושה גדולות ונפלאות בהליכות המלחמה הנוכחית וכל העתונים האנגלים חולקים לו כבוד ומלוא חפנים תהלה. ומאֶריקס זה, כאמור, הוא עברי נאמן מלדה ומבטן, עברי לכל חקותיו ודקדוקיו ותור מעלתו בעבודת צבא הים הוא מעלת לייטנאנט-קאמאנדאנט. הוא נולד בארץ הזאת ויגמור חק למודיו פה בהאקדעמיה של צבא הים באותות הצטינות וכבוד רבים.
על אדותיו מודיעים מוואשינגטאָן כדברים האלה: „הלייטנאנט-מאֶריקס העברי הוא חבר נכבד בסוד מועצות שרי המלחמה וטכסיסי צבא הים. אם כי איננו עוד לא אדמיראל ולא גם קאמאדאר, בכל זאת הכיר מ-קינלי עד מהרה את תבונתו החדה וידיעתו העמוקה והרחבה בטכסיסי מלחמת היבשה והים ויגמר אמר להשען בתהלוכות המלחמה הנוכחית אל בינתו ואל מועצותיו והצעותיו של השר העברי הזה. מר מאֶריקס הוא היועץ הראשי בסוד מועצות הועד למלחמת הים, ועצתו העמוקה, לבלי השתער בסערת מלחמה על מבצרי האוואנה ועל כל חופי קובא הבצורים הנותרים טרם יושם לאל והורד תהומות הצי הספרדי שבמימי אמריקא; העצה הזאת הוכרה להיותר טובה ונאמנת ועל פיה תתנהג כל המלחמה הנוכחית“.
וביום 21 מאי הודיעו, כי השר מאָריקס נעשה למפקד אנית המלחמה „סקארפיאן“ ועד מהרה יצא בראש אניתו זאת למלחמה על צי ספרד שתחת פקודת סערווערה. האניה סקארפיאן נושאת קבוצת תותחים היותר חדשים וטובים, ורבים מקוים, כי תעלה בידי השר העברי החרוץ הזה להכות את הספרדים מכות יורדות חדרי בטן. ומיום 25 מאי הודיעו העתונים: „הלייטנאנט-קאמאנדאנט מאֶריקס העברי בא באנית מלחמתו הנוראה והעצומה „סקארפיאן“ אל חוף „סאנט-יאגא-די-קובא“, מקום שם נאחז במצודה, כעכבר במלכדת, הצי הספרדי ומפקדו סערווערה, ותחת פקודת הקאמאדאר שלנו וציו האדיר והעצום מחכה מאֶריקס להוריד תהומות את סערווערה עם כל המונו ושאונו. אין כל ספק בדבר, כי עתיד הוא מאֶריקס העברי להצטין עד להפליא במלחמת הים הזאת. לה„סקארפיאן“ ישנם ארבעה משחיתים ומהרסים (טארפעדא טיובס) נוראים, ובצאת העכבר מחורו, לאמר, סערווערה ממלכדתו, והיה לאל יד מאֶריקס לכבד אניות ספרד אחדות במיטב טרפדותיו המהרסות ולשלחן לעזאזל הרובץ בנבכי תהומות.
אפס לא רק מאֶריקס בעצמו ובכבודו הוא נאה דורש ונאה מקיים ולא רק הוא בלבדו מקדש שם עמו בעמים, כי גם אחותנו הגבירה מאֶריקס, אשת נעוריו ובחירת נפשו, מי שהיתה משחקת עברית מצוינת בנעוריה בבתי המשחק האנגלים באמריקה, תענוד עטרת תפארת לבעלה ולעם מחצבתה בימי המלחמה הזאת. על אחינו מאֶריקס יתכן מאד לדרוש את המקרא „עזר כנגדו“: „זכה נעשה לו עזר“… ואמנם הוא זכה, – ואשתו העדינה התחננה לפניו, כי ירשה לה להיות שומרת-חולים (נוירס) ומחבשת לפצועי אנית מלחמתו „סקארפיאן“. השר מאֶריקס נאות לה עד ארגיעה והיא מבלי הביט על הסכנה הכרוכה בדבר המשרה הזאת מכהנת עתה פאר יחד עם בעלה בעבודת הצבא של ארץ מולדתה לתהלה ולתפארת לעמנו יושב הארץ הזאת.
ועליך, חביבי הקורא, לדעת כי לא רק השר מאֶריקס העברי הוא העברי האחד הלוקח חלק נכבד בעבודת ממשלת ארצות כנסיות הברית, כי גם מבלעדיו רבו כמו רבו שרי מעלה רבים וגדולים מקרב אחינו העובדים בידים אמונות את עבודת הארץ הזאת ופעולתם הגדולה תכתב באותיות זהב לדור אחרון על ספר דברי ימי אמריקא הצפונית, ועוד מעט ואתה תשוב תתפלא בשמעך מפי עטי דברים כהויתם דברים נפלאים ממפעלות ישראל באמריקא, – וזאת חובתי ואעשנה, כאשר מראשית כזאת הגדתי כי עיקר מטרתי תהיה בדברי על אדות המלחמה הנפלאה הזאת, שאין דוגמתה כמעט בדברי ימי האדם עלי אדמות, לירות אבני פנת מאמרי ביחוד על יסודות היחס של בני עמנו אל המלחמה הזאת.
[…]
עקיבא פליישמאנן.
"המליץ", שנה שלושים ושמונה, מס' 131, 28 ביוני 1898, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
Lieutenant-Commander Adolph Marix