עניני המדינות.
תִּגְבֹּרֶת הַהִזְדַיינוּת בְּאַנְגְלִיה
קנאת ממלכות תרבה צבא. השרים העליונים בממלכות אירופה מודיעים בבתי הפרלמנטים גלוי לכל, כי אין כל סכנה נשקפה לשלום העולם, ותוך כדי דבור הם מנקשים על כיסי האזרחים ודורשים כסף לחזוק הגנת המדינה. לא, ח"ו מפני פחד מלחמה קרובה או רחוקה, אלא פשוט, מחמת קנאה. שהרי אי אפשר לממלכה פלונית לשבת בחבוק ידים בעת אשר ממלכה אלמונית מגברת חילים ביבשה או בים. השבע של שכנותיה איננו מניח לה לישון. כן היא המדה בכל הממלכות החיות על חרבן, וכן נוהגים גם באנגליה, אעפ"י שהיא אינה לכאורה ממלכה מליטרית במובן הרגיל, שהרי אין חובת עבודת הצבא נהוגה בה. אלא שגם היא „קרוצה מחמר“, גם היא „בשר ודם“, והקנאה מוצאת מסלות גם בלבה היא. וקנאתה קשה עוד יותר כשהיא רואה כי כל מה שיש לה בים, יש גם לממלכות אחרות. עד עתה היתה אנגליה נחשבת כגברת-הים, וצי אנגליה היה האדיר בעולם, אבל בשנים האחרונות החלו גם שאר הממלכות להגביר ולהאדיר את אניות המלחמה שלהן, ולכן מובן מאליו הוא, כי אנגליה מחויבת לשמור על כבודה ועל שמה הטוב ולהרבות מספר אניותיה יותר ויותר.
וכך הוה. לפני ימים אחדים התפרסם בעתונים תכן ההצעה של הלורד סלבורן (שר צבא הים באנגליה) אשר בה הוא דורש תקונים ושנויים נכבדים בהצי האנגלי. ואלה הם בקצור הטעמים והנמוקים שבהם הוא מצדיק את הצעתו ואשר בהם הוא נותן השקפה מלבבת על ערך הפלוטות של הממלכות התקיפות. בשלשים השנים האחרונות קבל הצי האנגלי צורה חדשה לגמרה, עקב התפתחותן של אניות המלחמה של שאר הארצות. הצי של אמריקה הולך ומתגבר ואחריתו מי ישורנו; אין כל גבול להתפתחותו, בלתי אם הגבול אשר יציב העם האמריקני לרבוי ההוצאות.
„ליפוניה יש צי קטן, אבל מודרני עד מאד, וכחו וגבורתו גדול מאד, כאשר הוכיחה המלחמה דהאידנא.
„הצי של רוסיה התרבה בשעור חשוב, כמעט כלו (מלבד האסכדרה של הים השחור) עבר או נכון לעבור, מהים הבלטי אל האקינוס השוקט.
„אניות המלחמה של אוסטריה ושל איטליה, מחזיקות מעמדן בים התיכון, אבל אין להן צרך להרבות בהוצאות כשאר הממלכות.
„הצי הצרפתי עומד תמיד בשורה הראשונה (כמובן אחרי הצי של אנגליא).
„הצי החדש של אשכנז נעשה על צד היותר טוב, וממלכת אשכנז מאושרת בזה, כי תנאי המקום נותנים לה היכלת לרכז כמעט את כל אניותיה בחופי אשכנז גפא.
„בצי האנגלי נבנו אניות עפ"י התכנית היותר מודרנית, והאניות הישנות הוצאו מחיל הים. ביחוד רב ערכה של העובדה, כי בקרוב יתעשר הצי שלה במספר גדול של קרוסירים בעלי שריון עפ"י התכנית היתר חדשה. בעוד שנה תהיינה בצי האנגלי עשרים ושש אניות ממין זה“.
עפ"י כל הדברים האלה מוצאת ממשלת אנגליה לנכון להרבות עוד את צבא אניותיה, וביחוד להעתיק את מרכז הצי שלה מהים התיכון אל הים הצפוני. פירוש הדברים האלה כך הוא: עד העת האחרונה חשבו האנגלים את האסכדרה שלהם השטה בים התיכון לחלק הכי נכבד של הצי שלהם, יען כי בים התיכון התרכזו אז האינטרסים הראשיים של בריטניה. בעת ההיא לא היתה עדיין הפלוטה האשכנזית מה שהיא עתה. ואולם מעת אשר יחס הידידות בין אנגליה לבין צרפת ואנגליה התחזקה יותר, והסכסוכים שנקרא לפנים „שאלות הים התיכון“ חלפו ובטלו, ומעת אשר אשכנז החלה להתחרות עם אנגליה בסחר-הים, באופן מעורר דאגה לימים הבאים, והצי האשכנזי נעשה עצום ואיום מאד, – מהעת ההיא נוכחה ממשלת אנגליה, כי המרכז הסטרטגי שלה אינו עוד בים התיכון, כי אם בקרבת חופי אנגליה שבים הצפוני המפריד בינה ובין אשכנז.
זו היא הכונה האמתית של השנויים הכבירים, אשר ממשלת אנגליה עושה עתה בהצי שלה. – ולצרך התרכזות הצי הציעה ממשלת אנגליה לפני הפרלמנט לקצוב הסך של עשרים מיליון רובל, לכונן מקום מבנה אניות חדש וגדול מאד.
אבל לא רק בים, כי אם גם בחיל היבשה מתעתדת אנגליה לעשות תקונים ושנוים רבי הערך. […]
"הזמן", שנה שניה, מס' 3, 16 בדצמבר 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומיית.