
ידיעות פוליטיות.
הצי החינאי.
זה לא כבר הועידה הממשלה החינאית קומיסיה מיוחדת לעניני הצי תחת הנהגתם של הנסיך טסיי-סין, אחיו הצעיר של הנסיך המושל, והאדמיראל סא. הקומיסיה הזאת נשלחה לארצות שונות, כדי לחקור את מצב הציים המשוכללים. ובתור תוצאה של חקירות הקומיסיה, נעשו אח"כ איזו הזמנות קטנות לבנין אניות באנגליה, גרמניה ויאפוניה.
אולם התחלה קטנה זו של צי-מלחמה משוכלל אינה חשובה עוד כלל. תקון הצי הישן דורש לא פחות מעשרים מיליון טילים, ואוצר הממלכה הוא ריק לגמרי. התקונים החדשים הרבו ביותר את הוצאות הממלכה, וגם כמה בנינים אופיציאליים הוקמו בשנה האחרונה בפקין על חשבון הממשלה. ההכנסה אינה מפרנסת כלל את ההוצאה, ואי אפשר לברוא כעת מפעלים חדשים הדורשים הוצאות מרובות. אולם הצי נחוץ מאד להגנת הממלכה; ועל כן החליט מיניסטר-הפינאנסים להקידש לו את חמשת המיליון טילים, שנתן בהלואה למיניסטר-הדרכים לצורך פדית מסלות-הברזל, אחרי שיקבלם בחזרה.
גם פרובינציות ידועות בחינה הבטיחו להמציא להממשלה 11,340,000 טילים לצורך תקון הצי, וסך 1,680,000 לצורך הוצאותיו התמידיות. אולם הבטחה זו מלאו עד כה רק הגלילות הונאן והאנאן, והגלילות האחרים בקשו שיאריכו להם זמן הפרעון.
לפי התכנית הערוכה כבר מתכוונת הממשלה החינאית לבנות במשך שבע השנים הבאות שלש אניות-שריון, שתי אניות-חנוך, שתי אניות מפוצצות מוקשים ואניה אחת בעלת כלי-תותח. כן יבנו נמלי-מלחמה, בתי-ספר למלחים ובתי-חרשת לספנות. אולם כח-ההגנה של כל האניות הללו כמוהו כאין מול השטח הרב של חופי חינה. וגם אם נצרף להן את האניות הישנות, יהיה צי חינה בלתי חשוב כלל.
משנת 1850 ועד כה הכינה לה חינה 28 אניות-מלחמה גדולות של סוגים שונים, וכמה אניות קטנות לצורך הפוליציה. אולם כל האניות הללו הן מטפוס שכבר נתישן, והן מחולקות בין נציבי-הממלכה, כמו צבא-היבשה. אין להן איפה כל יכולת להגן על חופי הארץ כשיבא אויב בנמליה. וממשלת חינה צריכה להוציא עתה סכומים עצומים, כדי להכין לה צי המתאים במדה ידועה לתעודתו; אולם יש לה כעת צרכים יותר מוכרחים.
ולמרות זאת ישנם בחינה כמה עסקנים פוליטיים, העושים תעמולה נמרצה לטובת בנין צי חדש. הם מראים באצבע על יאפוניה, שעד לפני שנות מספר היתה שפלה ועניה, ועכשיו עמדת בשורת הממשלות הגדולות רק הודות להצבא והצי שלה. אולם רבים בחינה גם הפוליטיקאים המתונים, המוכיחים כי הצבא והצי אוכלים את חלבה של יאפוניה ומוצצים את לשדה. בעשר השנים האחרונות עלו הוצאות הצי ביאפוניה מ-92 מיליון מארק ל-158 מיליון מ. ההוצאה גדלה איפא ב-72 וחצי אחוזים למאה, בעוד שמספר התושבים נתרבה בארץ במשך העת הזאת רק ב[?] אחוזים למאה. המסים לצורך הצי הולכים ומכבידים כמשא כבד על העם, והממשלה מוכרחת לקמץ בשביל זה בכמה מקצועות נחוצים אחרים. ואם תוסיף יאפוניה להגדיל עוד את הצי שלה, כדי להשתוות לאותו של גרמניה וארצות-הברית באמיריקה, או גם לאותו של אנגליה – עתידה היא להביא משבר כלכלי בארץ.
ואם תחפוץ חינה לצאת בעקבות שכנתה ולבנות לה גם היא צי אדיר – יחסר לה, מלבד כסף, גם צבא מסודר של הים, המתרגל בעבודתו רק במשך שנים ארוכות. הצי המשוכלל הוא איפא לעת עתה רק הלכתא-למשיחא בחינה. הגנתה דורשת קודם כל צבא-יבשה מסודר ומזוין כראוי, ומסלות-ברזל להעביר בהן בנקל את המחנות לגבולות הממלכה. וגם סחר-הים של חינה אינו חשוב ביותר, כי האקספורט שלה קטן הוא מול האימפורט – ואין לה צורך בצי מגן על המסחר הזה. טוב תעשה איפא חינה אם תפתח את הצי שלה בהדרגה ובנחת.
"הד הזמן", שנה חמישית, מס' 34, 22 בפברואר 1911, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.