
הדארדאנעללין ומגנם.
הזכות שנתנה ממשלת תוגרמה לממשלת רוסיא למעבר אניות המתנדבים דרך הדארדאנעללין נתנה ענין לכל מכה"ע באירופא לענות בו ולעורר שאון בקרב קוראיהם. על כן לא לשפת יתר נחשוב לנו הפעם לבאר לפני הקוראים את מהות הדארדאנעללין ואת תכונתם להגן בפני אויב בעת מלחמה.
אין מקום בתבל מסוגל ומוכשר לסגור הדרך בפני אויב כמו לשון הים הקצרה העוברת ומבדילה בין ים השיש ובין ים עגעי, ואין לך בכל התבל חפים מלאים זכרונות קדומים כמו חפי לשון ים זאת הנשקפים זה מול זה מאירופא ומאזיא ואשר שם דארדאנעללין קורא להם. בהשקיפנו על החפים האלה נדמה בנפשנו כי הטבע בעצמה כוננה את מבצר מגן זה בפני האויב ובני האדם אך הוסיפו עליו את בניין החומות הגבוהות. על כל מדרך כף רגל במקום הזה נפגוש זכרונות ימות עולם משנים קדמוניות מדברי הימים וממסתרי עבודת האלילים של העמים הקדמונים. דרך לשון ים זה עלו היונים היבשה בעת ששמו מצור על העיר טראָיאַ ופה חנו מחניהם אשר פשטו על סביבותיהם מדי פעם בפעם משך עשר שנים עד שבאחרונה הרסו את העיר פריאם; דרך לשון ים זה בא שלטון חצי הירח לאירופא ואחרי עבור מאות בשנים שמו להם פה נתיבה ציי צרפת ואנגליא בלכתם להלחם על חפי חצי האי קרים. והנה אם עוד בשנים קדמוניות היה היתה לשון ים זאת למקום עופל ובחן ומבצר עוז להגן מפני בוא האויב, מה מאד רב ועצום הוא המבצר הזה כעת אחרי אשר עניני התכסיס עלו למדרגה גבוהה ואניות פחים עם אניות מגן שומרות את החפים האלה! השומרים הראשונים אשר נפגוש בדרכנו בבואנו אל לשון הים הזאת הם המבצרים הקרובים זה אל זה סעד-אול-באהר וקום-קאלעק אשר אחד מהם בנוי על החוף מזה לעבר אירופא ואחד בנוי מעבר אזיא מזה. שני המבצרים האלה סוגרים ראשונה את הדרך בעד בוא האניות אל לשון הים אשר מדת רחבה שם היא חמש פרסאות. המבצרים האלה הם בנינים ישנים, חומות אבנים ובכל אחד ערוכים שנים עשר כלי תותח גדולים. על יד המבצרים האלה הוקמו מבצרים חדשים, אחד נשקף מעבר אזיא ובו עשרה כלי תותח ואחד נשקף מעבר אירופא ובו ארבעה כלי תותח של קרופ אשר מדת רוחב חללם היא 28 צענטימעטר הקוטר.
בלכתנו הלאה נראה את לשון הים ההולכת ומתקצרת עד אצל העיר האמאק-קאלע הנקראה בפי בני אירופא בשם דארדאנעללין. מספר יושבי העיר הזאת עולה לשמונת אלפי איש, רובם יהודים סוחרי יין והמספיקים לאניות כל צרכיהן. מדת רוחב לשון הים במקום הזה היא רק 190 מעטר. זרם המים ההולך ושוטף מים השחור לים התיכון חזק ומהיר מאד במקום הזה. פה הוא הבריח התיכון של הדארדאנעללין והוא המקום השמור מכל משמר על ידי המבצרים ופה יכולים לסגור מעבר האניות בכל עת הצרך. מעל החוף מצד אזיא על יד העיר האנאק-קאלע נשקף מבצר ובו תשעה כלי תותח של קרופ ומעבר מזה מעל חוף אירופא ממולו נשקף מבצר שני בנוי לרגלי גבעה אחת וחומות בצורות לו והן מזוינות בעשרים וארבעה כלי תותח. במקום הזה מוכרחות האניות ללכת לאט בשביל זרם המים החזק, וגם אחרי עברן דרך המקום הצר הזה עוד לא יסור פחד סכנה מעליהן, כי על כל מדרך כף רגל נשקף מבצר חדש מזוין כלי תותח חדשים. יש אשר מספר כלי התותח עולה עד חמשים וגם לשבעים ויש ביכלתם לסגור הדרך גם בעד הצי הכביר והגדול בציי הממלכות האדירות. על יד החפים מזה ומזה משתרע דרך המלך. המבצרים מחוברים זה עם זה ע"י חוטי תלגרף. אכן בכל השמירה המעולה הזאת יש מגרעת אחת וחסרון גדול, כי אנשי צבא יכולים להגיח אל המבצרים מאחור מצד היבשה וללכדם, ועל כן אם יבוא צי אדיר עם מספר אנשי צבא רב, יכולים אנשי הצבא לעלות היבשה באחד המקומות וללכת מאחורי המבצרים וללכדם ואז יפתח לפני אניותיהם הדרך בלשון הים כחפצם. החסרון הזה יוכל להמנות רק ע"י רבוי חיל צבא המצב במבצרים, ודבר זה כבד מאד וכמעט מן הנמנע הוא אצל ממשלת תוגרמה העניה באוצרות.
אך פעם אחת בשנת 1807 עבר צי אנגלי דרך הדארדאנעללין למרות חפץ התוגרמים, וכל עמלם שעמלו לסגור הדרך בעדו עלה בתהו, כי במשך שעה וחצי עבר הצי דרך כל לשון הים וכדורי כלי התותח אשר ירו התוגרמים המיתו ויפצעו רק מאתים איש והצי לא נשחת. אכן עתה אחרי הגיע כלי התותח למדרגת השלימות כבד מאד לצי האדיר שבאדירים לעבור בשלום דרך סגורה זאת.
"הצפירה", שנה שמונה עשרה, מס' 196, 11 בספטמבר 1891, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.