סירות מתחת למים.
בעת האחרונה הולכת ומתפשטת הדעה, כי בעוד ימים לא רחוקים יבוא שנוי נמרץ בשטח מגן הים. חסן כל ממלכה ועזוזה נחשב עד כה לפי מספר הציים האדירים, אניות השריון ואניות המרוץ הגדולות והכבירות; הענקים האלה, שהם כמבצרים על פני המים, יכריעו במספרם, בכחם ובפיות תותחיהם את כף הנצחון במלחמה בים.
אכן האסונות הרבים שקרו בימים האחרונים נתנו תקף לרעיון, כי עתידות נקפו לא לאניות השריון והמרוץ בעבי גבי מגניהן, אך לאניות הפחים הקטנות והקלות, ולסירות מתחת למים. הנסיון הראה, כי טורפידיה אחת קולעת אל השערה מצא און לה להרוס ולהשמיד אנית-שריון בצורה וגדולה, בעוד אשר בהון הכביר שיוציאו לבנין הענק הזה יוכלו לבנות כעשרים טורפידיות וסירות מתחת למים.
המצאת הסירות השטות כדגים במי הים לא תמול היא, וכבר עברו עליה עשרות בשנים. לפני חמשים שנה עשה האינזיניר בויער את הבחינות הראשונות באניות ממין זה. הבחינות היו קשות; הסירה היתה „עִוֶרֶת“, זאת אומרת: מרגע שקוע הסירה מתחת למים לא יכלו עוד היושבים בה לראות מה נעשה למעלה, אולי הולכת וקרבה איזו אניה, אולי עת לצוף ולעלות, או אולי סכנה נשקפת להופיע עתה.
מלבד „העורון“ היו עוד מגרעות אחרות בסירה הזאת: היא צללה למטה ועלתה למעלה בכבדות רבה; לא מצאו תחבלה להבריא את האויר בקרב האניה, הנהגתה היתה לא בשלמות ותנועותיה היו במכונות הפעולות בידי אדם. ואחרי כל המגרעות האלה הצליחה סירה כזאת בשנת 1864, במלחמת האזרחים בכנסיות הברית של אמריקא הצפונית, להטביע ולהוריד מצולה אנית-מלחמה גדולה „הויסטאנָיק“ ותתן בזה את הנצחון לכנסיות הצפון.
הצעד הראשון הזה עלה בקרבנות רבים. שלש פעמים טבעה הסירה ושלש פעמים הוציאוה אבל אחרו המועד, כי אנשיה נמצאו פגרים מתים. ובכל זאת לא רפו ידי הממציאים. לאט לאט הסירו מגרעותיה, עשו בה תקונים שונים, ובעתים האחרונות הביאה לידי שלמות רבה: היא תוכל להתנועע חפשית במעמקי הים ולצלול בכל רגע שתחפץ. את „העורון“ הסירו ע"י „עין“, והוא מוכני הבולט מן האניה ובו זכוכיות שקופות; בהיות הסירה על המים יוכל המפקד לראות בעזרת העין מה נעשה במרחק רב מסביב. מובן, כי ברגע צלול הסירה תהיה „העין“ ללא הועיל, ועל כן נטל על הסירה להתרומם ולעלות כפעם בפעם, למען ראות את הנעשה על פני הים. אכן בעזרת העין לא ימש חשך גם בהיות הסירה מתחת, כי אור קפאון יהיה בה.
הכח המניע את הסירה מתחת למים הוא האיליקטרון ע"י התקונים החדשים במקצוע זה תוכל הסירה לעבור בעמקי הים מהלך מאתים קילומטר (הק"מ הוא פחות מעט מן הוויאָרסט הרוסית) או להמצא בתהום זמן אשר יספיק לדרך כזו, והוא משך 6-5 שעות.
החלק הנכבד ביותר בסירה כזאת הוא המוכני לזריקת טורפידין, הפועל בעזרת אויר נלחץ. מוכני זה הוא בתבנית קנה חלול, סגור חותם צר, לבל יחדרו אליו אויר ומים, והוא נפתח רק בעת זריקת הטורפידה. בכל סירה נמצאות מארבע עד שש טורפידות, ויען כי בהיותה נהוגה היטב תוכל לגשת קרוב מאד אל אנית השריון, ע"כ תוכל לקלוע אל המטרה ולהשמיד בפח אחד ענק נורא, להוריד תהומות אותו ואת כל מבצרי תלפיותיו ותותחיו ואנשיו.
בנין אנית-שריון עולה למיליונים רבים, ובנין המזיק הקטן המסתתר עולה לא יתר מסך 250,000 רובל. ובכן במחיר אנית-שריון אחת יוכלו לכונן מחנה של איזה עשרות סירות קטנות.
ואבדת הנפשות בסירה שמתחת למים אם תהרס איננה גדולה גם היא, ותחת אשר באנית-שריון תאבדנה מאות נפש, נמצאים בסירה רק אנשים אחדים, ולכל היותר – כעשרה עשרים.
הישיבה בתוך הסירה, אשר לפנים היתה קשה ולא אחת היה סופה מיתת חניקה, איננה עתה מסוכנת כל עיקר. ממציא הסירה האמריקאנית הקאפיטן סיימון לאקע קרא פעמים רבות לחבריו לאכול אתו ארוחת הצהרים בקרב הסירה, והאמריקאנים, הרודפים אחרי דברים מפליאים, הלכו בחמדה לקריאתו, כי לאו בכל יומו מתרחש לסעוד בתהום הים…
הממלכות מחזיקות בסוד כמוס את אפן מבנה הסירות מתחת למים, ועל כן אין הקהל יודע סדרי בנינן. כל ממלכה מתחרה להעביר את רעותיה בשכלול הסירות, ולכן אין לדעת למי היתרון. אך זאת נדע, כי הצרפתים והאמריקאנים מטפלים ביותר בשכלולן; האנגלים והאשכנזים לא יטמנו ידם גם המה ועמלו להיות לפנים ולא לאחור.
אנגלי אחד, שישב בסירה מתחת למים, מספר לאמר: „בעת צלול הסירה יחוש האדם היושב בה רגשות משונות. הנך חש היטב את לחץ המים על קירות הסירה. האור בפנים מספיק לגמרי; הוא חודר ובא ע"י פתחי הזכוכית הרבים הנמצאים במגדל הקטן העשוי להשקיף במעלה הסירה. האור הזה דומה לבין השמשות. גוונו ירקרק והוא חודר מטה כדי אמות אחדות. בהשקיפנו דרך הפתחים האלה אל השמים נוכל להכיר אם כסו בעננים או אור השמש פרוש על הים. הרגש הראשון של האדם מתחת למים הוא כעין רגש חֵרָשׁון. אין תפונה, כי הרגש הנפלא הזה יתקפנו בעל כרחנו על ידי הידיעה, כי אין עזרה לנו פה וכי הננו סגורים בשטח קטן כזה. את תנועת הסירה לא נחוש כלל, גם בלכתה בכל תקף מהלכה, המגיע לשבעה קשרים בשעה. רגש הדממה המוחלטת מסביב יעש עלינו רשם כביר. בכל עת המצאי בסירה מתחת למים חשתי רעש באזני ונדמה לי, כי עוד מעט והיתה עלי יד מחלת הים. כל האנשים הנמצאים בסירה יהיו בזמן לא ארוך חִוְרי פנים, והסבה לזה הוא ודאי האויר הרע בסירה הסגורה מכל עבריה“.
"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 87, 29 באפריל 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 