תלגרמות של הצפירה.
[…]
פטרבורג. (הרצאת הוויצי-אדמיראל סקרידלוב ע"ד הטבעת אניות המשא היאפאניות ביום 2 לח"ז): בהכנעה גדולה הנני מודיע להר קסריותך: ביום 30/6 יצאה פלוגת אניות המרוץ להראות כחה ופעלה על חבור הים של הצבא היאפאני; בפלוגה נמנו אנית המרוץ „רוסיא“ ועל דגלה הוויצי-אדמיראל בוזאובראזוב, אנית המרוץ „גרומבוי“ ואנית המרוץ „רוריק“. בלילה בין יום 8/6 שבה הפלוגה לוולאדיבוסטוק. ע"ד המרוץ מודיע ראש הפלוגה כי ביום 2/6 בבקר שט מדרום אל לשון הים של סימונוסיקי, ובהיותו על מרחק 20 מיל משם ראה על האופק שתי אניות קיטור, ויחל לרדוף אחריהן, אך לא הצליח להשיגן כי רחוקות היו, ואז נראתה עוד אניה שלישית. אז נתן צו לאניה „גרומובוי“ לתפוש אותה (אח"כ הוברר שאנית הקיטור הזאת היא הנקראה „איצימומארו“), ויתנו לה ספני אניתנו אותות לעמוד, אך היא מאנה ותשט הלאה עד אשר פגעו בה כדורים אחדים, ואז עמדה מלכת, ואנשיה החלו להפיל את עצמם לתוך המים. אז נתן ה„גרומובוי“ אות, שהוא מצוה את כל העם אשר באניה לעזוב אותה, ויעשו כן, ויורידו את אנשי האניה לשתי סירות, ואלה אשר שטו מסביב לאניה בים הומשו מן המים ע"י אנשי ההצלה של אניתנו ויובאו אל ה„גרומובוי“, והאניה „איצימומארו המכילה יותר מן 3,000 טאנן, שהיתה מובילה אנ"צ וחומר למערכות המלחמה הטבעה ע"י יריות. במספר 105 איש שהובאו אל אנית המרוץ מאנית המשא הנ"ל היו 17 פקידים. אחרי אשר הטביע ה„גרומבוי“ את ה„איצמימאררו“ נראו עוד שתי אניות קיטור, וישם ה„גרומובוי“ את פניו בהן, וירדפן וישיגן והנה הן האניות „סאדומארו“ ו„חיטאטשימארו“, כ"א מכילה 6000 טאָנן. מלבד חומר מלחמה נמצא באניה הראשונה בית מלאכה שלם של כלי התלגרף עם שנים עשר פקידים וחומר-למבנה גשרים, ובאניה השניה יותר מאלף אנשי צבא וחומר לצרך הצבא. אז נתן צו לאניות המרוץ „רוסיא“ לתפוש את ה„סאדומארו“ ול„גרומובוי“ – את ה„חיטאטשימארו“, ואולם ה„חיטאטשימארו“ נסתה להמלט. אחרי אשר ירינו אליה איזה יריות של התראה לעצרה, והיא לא עמדה, פתחנו יריה למולה, ורק אז עמדה מנוע. לתביעתנו שהאנשים חייבים לעזוב את האניה לא הושם לב, ורק אחרי איזה יריות של כפיה החלו להוריד את סירות ההצלה, אנית משא זו צללה לאט לאט, ולכן נתן הצו לה„גרומובויׅ להחיש את טביעת האניה, וה„גרומובי“ בצע את הדבר במהרה, ואנית המשא „סאדומארו“ שנרדפה ע"י אנית המרוץ „רוסיא“ עמדה אחרי איזה יריות שכוננו אליה, ולאות הנתון שהיא מצווה להוריד סירות ההצלה, החלה מהר להורידן, מקצתן התהפכו ומקצתן מלאו אדם ותשוטנה לעינינו אל האיים טואוסימא ואיניסימו הנמוכים. מזג האויר שקט, הים היה שאנן. אנית המרוץ „רוריק“ נצטותה לקבל את פקידי הצבא ואת הפשוטים ואת המצביא ואת עוזריו. אך מכל אלה נראה שאפשר היה לקבל רק ארבעה בני חו"ל וחמשה ועשרים פקידים, והנשארים לא עזבו את אנית המשא, ואז נצטוה ה„רוריק“ להטביעה ע"י משחיתים. מההתפוצצות הראשונה לא טבעה האניה, וע"כ כוננו אליה עוד „מינא“ שניה, ואז פרץ המפץ, ותחל האניה לטבוע. בחשבנו את הענין כנגמר, ורוח היום החל להתקדר, צוינו את הפלוגה לשוט הלאה. ביום שלמחרתו בדרך העולה אל מצר-הים הסאנגארי פגשה הפלוגה את האניה הבריטית „אללאנטין“. לפקידנו ששלחנו לבדקו אמר הספן שהוא נוסע ממורוא למסינגאפורי ומוביל 6500 טאָנן פחמים. חקירת עובדי האניה, בדיקת התעודות, אי סדרים בפנקס הרשימות נוסף על העובדא כי מתחלה היתה אניה זו מובילה חרם מלחמה ליאפאן עוררו חשד בדבר כשרות סחורה זו, ויאנסו את האניה לשוט לוולאדיבוסטוק בלוית ספינות חילנו תחת פקדת הלייטאנט פטרוב לדון אותה בבית דין הים. חוץ מאנית הקיטור הזאת לא ראתה הפלוגה אניות אחרות. באניה הנ"ל היה נתין יאפאני אחד, איש אינטליגנטי, אשר כנראה, לא נמנה בין פקידי האניה.
"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 133, 23 ביוני 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 