המלחמה.
ה„רוס“ מביא ממכה"ע „פטי פאריזיאן“ את השיחה שהיתה לסופר מכה"ע ההוא בפטרבורג עם הקונטר-אדמירל ראָזשדעסטווענסקי, ראש השטאב הראשי לצבאות הים.
האדמירל ראָזשדעסטווענסקי הגיד לסופר: „הנני יכול להקדיש חצי שעה לשוחח עמך, אבל לא יותר. מה חפצך לדעת? שאל, ואנכי אשיבך“.
„אדמירל, אומרים, כי אתה תהיה מפקד האסקדרא הבאלטית בהיותה נכונה ללכת למזרח הרחוק. הנכון הדבר?“.
„אמת, כי הציעו לפני לקבל את המפקד הזה ואנכי נרציתי; פחות אמת הדבר, כי יבוא יום לנהג את האסקדרא הזאת אל המזרח הרחוק“.
„ומדוע זה, אדמירל?“.
„יען אין לדעת אל נכון אם ישלחוה שמה. אמת, כי חקרו בדבר אפשרות משלוח האסקדרא, וגם החלט, כי היא תהיה נכונה ליום 15 יולי, ואולם נחפזו מעט להגיד אפילו בספירות אופיציאליות, כי השליחה למזרח הרחוק דבר נחרץ. הדבר עוד לא נחרץ“.
„ובכן לא קבלת, אדמיראל, משמר מפקד עליה?“.
„להפך, ואולם מי זה יוכל להגיד מראש מה יקרה עד חודש יולי, ומי זה יוכל להחליט, כי אז לא יהיו נחוצים לנו כחות האסקדרא הזאת לים הבאלטי עצמו? איך יוכל איש להיות בטוח, כי עד אז לא יסתבכו המקרים?“
„היכן?“
„באירופא. ומלבד זה, בירח ספטמבר – כן היא דעתי הפרטית – לא יהיה עוד כל מעשה לצבא-הים במזרח הרחוק“.
ובראות האדמירל את השתוממותי הוסיף: „דברי יפליאוך. הנני רואה זאת. ובכן הסכת ושמע: בהיות האסקדרא מוכנה לא יהיה לה עוד כל מעשה במזרח הרחוק. עד העת ההיא כבר יספיקו היאפאנים להוביל לקוריאה כלי תותח, כדורים וכל מכשירי המלחמה, צידה במדה מספקת לעשות מלחמה במשך ירחים רבים. ליאפאנים ישנם מקומות לבדק אניותיהם, ולילדות תחשב לכסות ולהעלים, כי היאפאנים נמצאים במצב מצוין, ומלבד זאת היאפאנים הם אויבים אשר עלינו יהיה להלחם עמם מלחמה קשה אם חפצים אנו לנַצחם. הם לא ישובו אחור מהוציא סכומים עצומים למען השיג אפילו תוצאות כה מעטות אשר בהשקפה ראשונה כלָא תחשבנה. אם היאפאנים עושים ככה, מוכח, כי הם בטוחים ביכלתם לחדש תמיד את צרכי המלחמה, מוכח, כי ידידיהם הנאמנים מספיקים להם כל הנחוץ למו“.
„ובכן לדעתך, אדמיראל, תהיה המלחמה ארוכה?“.
„ודאי, וככה היא דעת כל אלה שאינם רואים הכל אך באספקלריא מאירה“.
„מה דעתך, אדמירל, על דבר תכסיס הים של טאָגאָ?“.
„הנני חושב, כי האדמירל טאָגאָ בהתנפלו על פארט-ארטור הוא עושה מה שדרוש לו לעשות ואופן מעשהו הוא כדבעי. הוא בטוח, כי בשעת ההכרח יוכל תמיד לתקן פרצי ציו, להכין מחדש צרכי מלחמה, ואם יהיה נחוץ יוכל גם להחליף את כלי תותחיו הכבדים. בעצרו את ציֵנו אצל פארט-ארטור, הוא אוכפנו להלחם מלחמת מגן, והוא בעצמו מגביר בעת ההיא את אניותיו, מלמד את אָפיציריו את כל סתרי התכסיס, מחנכם ומרגילם, בשעה שאצלנו העצבים מתרגזים בהמצאנו במצב החִכּוּי“.
„אבל האדמירל מאקאראוו יצא פעמים אחדות למלחמת תנופה, הוא יצא פעמים אחדות מן הנמל הפנימי של פארט-ארטור, הוא יצא אל הים הגלוי גם למרחק 30 מיל“.
„כן, כן, אבל האדמירל מאקאראוו הנהו שבוי המצב אשר לא הוא יְצָרוֹ ואין לאל ידו לשנותו. הוא – ספן מהולל, שליט עז רוח, חרוץ ומורא לא יעלה על ראשו, ובכל זאת הוא רתוק אל פארט-ארטור ע"י טאָגאָ זה, אשר בירותו אל המבצר הוא נותן לאנשיו את היתרון המוסרי ואת יתרונות המתנפל, ובאותה שעה הוא נותן היכלת לאניות-ההובלה היאפאניות להעביר אנשי צבא לקוריאה בבטחה גמורה“.
„ומה איפא נחוץ היה לעשות, אדמירל?“.
„מה שנחוץ לעשות הננו עושים. הננו מגינים על כבוד הדגל; לעבוד ביתר מריצות נחוץ היה קודם; על התנפלות צריך היה להשיב בהתנפלות, להגיח על האויב, להלחם עד מות, הלא תבין, בעזרת כלי תותח, כדורים, קרדומות, אגרופים שִׁנַיִם, נחוץ היה לְנַצֵחַ או למות אך בכל אופן להביא לאויב אבדות, לבל יוכל להעלות צבאותיו אל היבשה. להקריב את הצי – לו יהי כן, ואולם נחוץ היה למחוץ מחץ לב א עזוז-הים היאפאני. או אז היתה עלית צבא יאפאן דבר נמנע. התבין עתה מדוע נחוץ היה בכל מחיר להתנפל ולהגיח?“
„אבל היאפאנים נשאו אבדות גדולות. האם לא אבדה למו אנית-שריון אחת בעת ההתנפלות האחרונה?“.
„לא, הם כמעט לא אבדו מאומה; נהרס הגשר הקטן של המפקד והלם הצריח של אנית-השריון „אַזאַמאַ“, ואולם עתה כבר נתקנו כל הפרצים האלה“.
„אדמיראל, אומרים כי האסקדרא הוולאדיוואסטאקית חטפה שתי אניות-סוחר יאפאניות ותזיק אנית-מלחמה אחת“.
„לא אוכל לתת לך ידיעות נכונות ע"ד המקרה הזה; לא קראתי הודעה אפיציאלית בנידון זה. הנני יכול להגיד לך, כי האסקדרא הוולאדיוואסטאקית מתהלכת לרוחה אל כל אשר תחפוץ, היא יוצאת, שבה, סובבת בים הגלוי, והיאפאנים אינם מרהיבים בנפשם להתנפל עליה“.
"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 78, 19 באפריל 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 