חדשות שונות.

[…]

(לונדון) מכה"ע „דז'איש כרוניקיל“ מודיע לאמר: האניה „מאניטוי“ אחת האניות הגדולות לבהמות, העוברת בין אמעריקא ואנגליא, באה לפני ימים אחדים לחוף „אלבערט דאק“ בלונדון. כאשר יצאה האניא מאמעריקא, היה בה בין שומרי הבהמות, איש יהודי עני מאוסטריא, ויהיה לו מאתים וחמשים דוללאר, אשר אספם באמעריקא וקבצם על יד בעמלו אשר עמל בזעת אפים. ויהי כאשר נודע ליתר שומרי הבהמות אשר באניה, כי יש כסף לאיש הזה, וישמרו את הדבר בלבם לגזול כספו ממנו לעת מצא. ויהי היום, בהיותם לא הרחק מ„איסלע אף ווינט“ ויתנפלו ארבעה שומרים מהם על היהודי העני ויגזרו מכתנתו את המקום התפור אשר היה שם הכסף. ומרוב הפחד אשר נפל על היהודי פתאום, ומצרת נפשו על כספו, יגיעו ועמלו של ימים לא מעטים, אשר נגזל ממנו, יצא היהודי האומלל מדעתו. ויהיו אנוסים לכלוא אותו בחדר לבד, וכאשר עלתה לו לצאת מחדר כלאו זה, שמוהו בחדר אחר של מכסה האניה, אשר חשבו כי משם לא יצא עוד, וישבו בטח. ממחרת היום ההוא, יום הסגרו בחדר כלאו בבקר בהיות האניה לא הרחק מנארא, נשמע פתאום קול שאון במים. ויבט הצופה המימה וימהר ויצעק בקול גדול: הנה איש במים!“ וימהרו המלחים ויורידו סירה להציל את הטובע, אבל עד שלא הספיקו מלחי האניה לגשת אל הטובע ירד היהודי האומלל במצולות ויטבע. בבוא האניה לונדונה מהרו להודיע את הדבר הזה לבית פקידות השוטרים, אבל רפה מאד התקוה למצוא את עושי הרשעה, כי שומרי הבהמות התפטרו ממשרתם, כאשר אך באה האניה אל החוף,  י"מ ש"ץ.

"קול מחזיקי הדת", שנה שש עשרה, מס' 4, 3 בנובמבר 1899, עמ' 5; "חבצלת", שנה שלושים, מס' 8, 17 בנובמבר 1899, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.