המלחמה.
תרועת מלחמה אנחנו שומעים, מלחמה בשלום, בלי פרסום רשמי. הלוחמים שלחו יד לא בנפש, כי אם ברכוש האויב ותחת שפיכת דם נראה בזת „דמים“, היא בזת הים. ע"פ הברית הכרותה בפאריז בשנת 1856 בין שבע ממלכות, אסרו ממשלות הממלכות האל[ה] על נפשן לתת הרשיון לבעלי אניות פרטים לכבוש אניות סוחר ההולכות בים תחת דגל האויב. רק ארצות הברית באמריקא וספרד לא נתנו יד להברית הכרותה הזאת ואיסור בזת הים איננו חל עליהן. ואולם אין דעת הממשלות האלה נוחה, כי עמן ישתמש בהיתר מגונה כזה לבלתי עורר על נפשן בזיון וקצף בעיני ארצות איראָפא, לכן כפי שמודיעים לא תתן ממשלת ארצות הברית לאיש תעודות רשיון לבזת הים, אם רק ספרד תואיל להתנהג בחסידות ותקדים גם היא רחמים לדין, אבל ממשלת ספרד לא כן תדמה וכפי הנראה היא מוחלת על כבודה להחשב לבת נימוס ולשמור דרך ארץ ואין דעתה לותר על זכותה. הזכות הזאת תתן לספרד עז ותעצומות, ואולי גם היתרון במלחמתה עם אמריקא, יען כי צי המסחר האמריקני גדול יותר מן הספרדי ולכן נחוץ יהיה לאמריקא להרבות צבאותיה להגן על צי מסחרה ועל ידי זה תמשוך את חילה ממערכות המלחמה. ואם אמריקא החלה את המלחמה בכבישת אנית מסחר ספרדית „בואינאווינטורא“ החישה גם ספרד להשיב גמולה אל חיקה וכפי שמודיעים בעתון „ברלינר טאגענבלאטט“ כבשה אנית צבא ספרדית אנית מסחר אמריקנית טעונה חטים שהלכה באוקינוס האטלנטי ופניה לליווערפול וגם מבריסל מודיעים להעתון הנזכר, כי שלש אניות-צבא ספרדיות כבשו בלשון ים לאמאנש את האניה האמריקנית „ס"ט לואי“ הנושאת סחורה במחיר חמשת מילליונים דאלרים.
על דבר כבישת האניה הספרדית „בואינאווינטורא“ הנחשבת להתחלת המלחמה מספרים את הפרטים האלה. הצי האמריקני שעמד אצל קיוועסט הרים את עגנו ויעזב את מקומות ויהי בהרחיקו דרך שעה אחת והנה אנית מסחר ספרדית נראה מרחוק. בראות האניה הספרדית את אניות האויב לא נסתה בכ"ז להמלט. אנית-המגן „נויארק“ בלוית שתי אניות קטנות מימינה ומשמאלה קרבו שלשתן אל האניה הספרדית ותערכנה למולה מאה כלי תותח, ואחרי אשר האמריקנים ירו פעמים אחדות מכלי התותח נכנעה „בואינאווינטורא“ לפניהן ותעש את מצותן לשום דרכה ולסור אל מבוא הים. אז קרבה אליה אחת האניות האמריקניות והשר המפקד עליה בא בלוית אחדים מאנשי צבאו אל האניה הספרדית וראש חובלה ומשרתיו נכנעו מפניהם וישובו יחדו אל מבוא-הים אצל קיוועסט. ויושבי קיוועסט נקהלו קהל גדול לראות את השלל ישישו עליו מאד.
[…]
"המליץ", שנה שלושים ושמונה, מס' 82, 28 באפריל 1898, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 