הַפֶּגַע בין רוסיא ואנגליא בים הצפוני – 30 באוקטובר 1904

מכמורתן אנגלי שניזוק מירי אוניות המלחמה הרוסיות. המקור: ויקישיתוף

דברי הימים.

הַפֶּגַע בין רוסיא ואנגליה.

שתי תלגרמות מאת מצביא הצי השני של הים השקט. – אניות מוקש נכריות שהפסיקו את הדרך בפני הצי הרוסי. – הכרחיות היריה. – מסקנת הנוסח הרוסי. – טענות האנגלים ותביעותיהם. – מצב הסכסוך נכנס לתקופה חדשה. – הפתרון היותר נכון לשאלה זו. – תשובת אנגליא לא נודעה עוד. – הספרות העתית האנגלית ונאומי השרים האנגלים. – ההכנות והתכסיסים. – ההשערה הקרובה אל האמת. –

בֵּרוּר דְּבָרִים. ממשלת רוסיא הודיעה שלשום: מאת ראש הפלוגה השניה של האוקינוס השקט, הגינירל-אדיוטנט רוז'יסטבינסקי הגיעו ביום 27 לחדש זה שתי התלגרמות האלה, בדבר המקרה אשר קרה על הים הצפוני:

א) המקרה על הים האשכנזי (הצפוני) בא לרגל שתי סירות מוקש (טורפידות). הסירות האלה שָׁטו בלי מנורות לעטוֹת בְּמַעֲטֵה הַאֲפֵלָה אשר מסביב, הלך וקרב אל האניה הראשית אשר בפלוגה. אז העלתה הפלוגה הרוסית את מנורותיה, ותפץ אור על פני הים, ותחל לירות, ואז נראו לאור הזה אניות קיטור קטנות שמראיהן היה כמראה אניות הקיטור של דַּיָגִים. הפלוגה עמלה בכל עוז לַחְשׂוֹךְ את האניות האלה ולשמרן מרעה, וכאשר אך נעלמו סירות המוקש, חדלה הפלוגה לירות.

מכה"ע האנגלים מתגוללים עלינו בחימה שפוכה על אשר אניות המוקש של פְּלוּגָתֵנוּ, שהפלוגה השאירה אותם עד אור הבוקר במקום המקרה, לא החישה עזר לחללי המקרה הזה. זה אות מוכיח, כי עד הבוקר נשארה בקרבת אניות הקיטור הקטנות של הדיגים אחת משתי סירות המוקש אשר כוננו אלינו להשחית, והיא האחת אשר לא טבעה בים, כי אם ניזקה.

מקצת האניות לא העלו נרות, ומקצתן אֵחרו מאד להאיר.

ב) הפלוגה פגשה בדרכה הרבה מאות דַיָגִים, ותעבור בשלום בלי פגע, בשים לב אליהם, חוץ מהמקרים אשר קרו, בְּהִמָצֵא הַדַּיָגִים בחברת סירות מוקש זרות, שאחת מהן נעלמה, ואחת – כעדות הדיגים – נשארה בקרבת אניותיהם עד הבוקר.

הדיגים חשבו, כי האניה ההיא היתה אנית קיטור רוסית, ויהיו כמתאוננים על אשר לא קרבה אליהם לעזור בעת אסונם. אך באמת היתה זאת אניה נכרית, ותשאר שם עד הבוקר, בחפשה את רְעוּתָה, או בתקנה את בדקיה, ותירא לְהִגָלוֹת לעיני אלה אשר לא ידעוה.

אם היו במקום המקרה גם דיגים שהובאו בסבך הזה לרגל אי זהירותם, הנני מבקש בשם כל הפלוגה להביע את רגשי החנינה והחמלה להאומללים שהמקרה הזה עֲכֲרָם – אכן כל אנית צבא, אף בעת שלום גמור, יכל לא יכלה להתנהג באופן אחר. רוז'יסטבינסקי.

סִפּוּרִים שׁוֹנִים. זאת היא התעודה הרשמית הראשונה שנתפרסמה מצד ממשלת רוסיא בדבר פגע הדיגים על הים הצפוני. גם פקיד אנית הצנה „הקיסר אלכסנדר השלישי“ הנסיך טשיריטילי, ספר, כי אחת מאניות המשא (הרוסיות, אשר בתוך הפלוגה) הוקפה על הים הצפוני ע"י שבע סירות מוקש, ותבקש עזרה. סירות המוקש לא אבו להודיע את מוצאָן, ותחלנה לירות. אז הציג המצביא הראשי את אניותיו במערכה, ויצו לקלע כדורים, אחרי כן שטו אניות הרוסים הלאה, והדבר ברור בעיני אנשי האניות, כי סירות המוקש היו יאפאניות.

אין אנו יודעים אם יש לספור המעשה הזה יחס אל פגע הדיגים, או זה הוא מאורע בפני עצמו. בדבר פגע הדיגים הודיעו עוד להלאָקאַל-אנצייגער מווינא, שפקידי האניות הרוסיות מתארים את המקרה בתמונה זו.

הפלוגה הרוסית שטה בשעה הראשונה אחרי חצות ליל בשתי מחלקות, זו לצד זו. פתאם נראו בין שתי המחלקות האלה שתי סירות מוקש, ויחשבו אנשי האניות כי זו היא התנפלות היאפאנים, ותחלנה שתי אניות מרוץ רוסיות לירות. אז לא נראו סירות דיגים. אם נמצאו במקום ההוא – אין זאת כי אם מנורותיהן היו במקומות נעלמים. הרוסים קלעו אל סירות המוקש, ובארח אסון פגעו בסירות הדיגים. כאשר נודע לרוסים דבר המקרה המעציב הזה דוה לבם עד מאד, כי מעודם חשב לא חשבו לירות אל דיגים שאינם יכולים לעמוד על נפשם.

מִכְשׁוֹלִים בַּדֶּרֶךְ. התעודות הרשמיות והספורים האלה מעמידים דבר ברור אחד, והוא, כי לפי אשר חשבו הרוסים, שטות אניות יאפאניות על פני הים. במחשבה-תחלה זו הפליג הצי הבלטי (הנקרא כעת צי הים השקט השני) בים, ובגלל זה היתה מראש כלה ונחרצה לדרוך על במתי ים בעוז ולירות אל כל אניה אשר תהין לגשת ואשר תהיה חשודה כאניה צוררת. אמנם זה היה רק באור פסיחולוגי. עתה נוסף באור ממשי. היו, לפי עדות הרוסים, שתי אניות מוקש שיצאו מול הפלוגה הרוסית, וגם סללו למו דרך בין שתי מחלקות. האניות הנכריות, שעל אדותיהן מודיע האדמיראל רוזיסטבינסקי, גם אם לא נאמר מפורש, יש לשער לנכון שהיו אך יאפאניות. התנפלות אניות יאפאנית על הצי הרוסי לא תמלט מאַלץ את הצי הרוסי לירות, ובכן ירה אל הטורפידין, ואם בחשכה – פגעו הכדורים בסירות הדיגים – הרי הווא מתעצב על זה, אבל איננו יכול ללמד חובה על עצמו, יען כי מה שעשה חייב היה לעשות.

הנה כן הובררה הגרסא הרוסית: מציאוּת אניות יאפאניות על הים הצפוני. אין לאמר ברור: יאפאניות, אחרי כי לא נבדקו, אבל יש לאמר ברור: נכריות, יען כי לא אבו להודיע מאין באו. ולא רק מציאותן, כי גם נסיון התנפלותן על הצי הרוסי מדי עברו. יש גם ראיה לדבר: הדיגים מספרים ע"ד איזו אנית מוקש שנשארה במקום הקרב, ואניות מוקש אין לרוסים, והשאר לא השאירו כל אניה במקום המקרה. אין זאת אפוא בלתי אם אחת מהאניות „הנכריות“ אשר נסו להתנפל על הצי הרוסי. באפן זה היתה היריה אך יריה של מלחמת מגן מוכרחת.

מַעֲמַד הַדּבָרִים. הנה כן השתנה מצב הסכסוך, ויקבל אחרי התלגרמות של רוז'יסטבינסקי צורה חדשה. כל ימי השבוע העבר היתה רק גרסא אנגלית: התנפלות הרוסים, בשוגג או במזיד, על סירות דיגים. עתה יש גרסא רוסית: הִתְראוּת

איזה אניות מוקש נכריות, עֲלִיָתָן אל מול הצי הרוסי, ירית הצי הרוסי אליהן, ובטעות, בחשכה, נפילת הכדורים על סירות הדיגים. כל ימי השבוע העבר היו תשובות רוסיא: השתתפות בצער נגועי האסון, יגון ונחם על המקרה הרע אשר קרה – ובדבר בעצמו „עוד אין אנו יודעים דבר“. חכה חכו לתשובת רוז'יסטבינסקי. התשובה הזאת באה עתה.

במקום שיש שתי גרסאות, הדין נותן לבחור ועד ולחקור היטב. בהועד ימנו בחירי המומחים משתי הממשלות, וכאשר יחליט הועד אחרי חקרו היטב, כן יקום. אי אפשר לממשלת אנגליא עתה לדרוש מאת רוסיא להעניש את האשמים, כלומר את פקידי האניות, או את המצביא, אחרי כי עפ"י הגרסא הרוסית אין הרוסים אשמים. אנגליא רשאית, לכל היותר, לדרוש תשלומי נזק ותמיכה למשפחות המומתים והנפצעים. לזאת כבר גלתה רוסיא את רצונה. או תדרוש אנגליה מאת רוסיא שתתחייב לבל ישובו מאורעות כאלה? גם הצעה כזאת לא תוכל רוסיא לקבל, בתמכה יתדותיה בהודעת המצביא, שהיא סומכת עליו.

מַרְאוֹת הַצוֹבְאוֹת. בכתבנו את הדברים האלה, עוד לא נודעה תשובת אנגליא בדרך המלך. נודע, כי דעת הקהל מתגעשת מאד. נודע, כי מה"ע חוצבים להבות אש. נודע, מה נָאַם באלפֿור, ומה – ליטלאון (שר הקולוניות), ומה – הלורד הראשון של האדמיראליציא (שלטון האניות). גם נודע, כי תנועה גדולה מתחוללת עתה על פני יַמִים רבים. האדמיראליציא מגייסת את צבא-המאסף של האניות (25,000 איש). מקצת אניות גיבראלטאר יָצאו לחוף לאגוס, ששם תצפינה דרך מעבר האניות למזרח הרחוק; צי הים השקט קבל צו להִזָעֵק אף הוא. בכל יום באות תלגרמות הרבה ע"ד הגפת בעלי תריסין (אניות מגן), צחצוח חרבות, בהלה וחפזון בבתי הנשק, מועצות רבי החובלים, הפלגת אניות בים, התחברות אסקדרות אנגליות מצפון ומדרום, טעינת פחמים, יציקת כלי תותח; אדירי איומה של ים משמיעים נחרת אימה, הגבורה הראשונה שבים מתעוררת ומזדרזת לעשות איזה מעשה רב – סוף-דבר: הכנות של תכסיס; אבל אין איש יודע מה תעשה אנגליא. יש אומרים שתעשה רק פומבי, נשיאים ורוח וגשם אין, מראה וקול – בלי מעשה; יש אומרים שֶׁתְּלַוֶה את הצי את הצי הרוסי בתור איסקורטא פוליציית, ויש מרחיקים את ההשערה ואומרים שתעצור בעד הפלוגה הרוסית של רוז'יסטבינסקי. ההשערה האחרונה הזאת היא דומה למלחמה, ועוד הדבר רחוק בעינינו, שאנגליא תמיט על עצמה ועל תבל כולה שוֹאַת מלחמה חדשה לרגל מקרה אשר אמנם היה מעציב מאד, אבל לא היה בו כדי נמוק וטעם מספיק למלחמה, ומה גם בשים לב, כי מקרה מלחמה בין אנגליא ורוסיא, תאֻלץ צרפת לצאת מגדרה. לכן קרוב הדבר בעינינו, כי איזו תחבולה תִּמָצֵא לצאת ידי כל הדעות. מלחמת רוסיא ויאפאן היא נוראה למדי, ואין להוסיף עליה עוד בלהות חדשות והריסות חדשות. אנגליא עושה את המוראים ואת האימים אך מפני מראית עין, לבל יאמרו העמים, שהיא מוחלת על כבודה, וגם להרגיע את דעת הקהל בארצה, אך הפלמטרים ימצאו איזו אמצעי, איזה פתחון פה שוה לכל נפש לקדם את פני הרעה ולהשיב את היחס הדיפלומטי בין רוסיא ואנגליא למצבו מכבר.

נ.ס.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 236, 30 באוקטובר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Dogger Bank incident

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s