לפ[נ]י ימים מעטים הודיע סוכנות רויטר על דבר אסון טביעת אניה אצל ויניציה, ושבה נטבע גם סגן הקונסול הרוסי שבעיר ההיא, העתונים מביאים כעת עוד פרטים על דבר האסון הזה שהסב לדכוי נפש והתרגשות גדולה כאחת באיטליה וכמו כן בכל אירפה, באשר שהוא בא לרגלי אי זהירות וקלות דעת מצד חובלי האניה.
באניה הזאת נמצאו כשמונים נוסעים, ורק מעטים מהם נצולו, ויתרם נטבעו. הסבה היתה, כאמור, על ידי קלות דעת. מעל לויניציה עף אז אוירון מקצה העיר לקצה, ורב החובל וכל המלחים, ואף המסיקים עלו על מכסה האניה לראות במחזה. הם היו שקועים כל כך לראות בעפיפת האוירון עד שלא ראו את האניה הטרפידית ההולכת כנגדם. הם גם לא הרגישו בהסיגנלים שהאניה נותנת להם, לא עשו שום דבר להקדים את פני הסכנה.
ברגע האחרון כאשר רב החובל כבר הרגיש בהאסון ההולך וקרוב מהר אמנם לתן את הפקודות הנדרשות, אבל לא היה למי, יען כי כל המלחים והמסיקים נמצאו על ספון האניה, וכשראו אלה את הסכנה בכל מלואה סרבו לרדת למקומותיהם, ויבחרו יותר לקפוץ המימה כדי להציל את נפשותיהם הם, והאניה הטרפידית לא יכלה עוד ברגע האחרון לנטות הצדה ותפגע בבטן האניה ותקרעה והאניה צללה.
המחזה היה איום ונורא, בין הנוסעים נמצאו גם נשים וילדים, וחתנים וכלות כשלא עברו עוד ימים אחדים לאחרי חתונתם, וכמעט כל אל נטבעו.
מתחלת חשבו את מספר הנטבעים לחמשים, אבל ידיעות יותר אחרונות רוצות להמעיט במעט את המספר הזה. רוב הגויות לא נמצאו עדין.
עוד באותו היו העלו את האניה הטבועה, ומצאו בתוכה רק שתי גויות של איש ואשה, ומשערים כי זרם המים הוליך אתו את יתר הגויות.
אשה אחת נסעה באניה זו עם שני ילדיה. היא נצולה, ושני הילדים נטבעו. בהביטה לאחר הצלתה מסביבה ובראותה כי הילדים אינם – פרצה מתחלה בבכי ותיכף לאחר כך בצחוק – ונשתגעה…
על פני העיר ויניציה שפוכה רוח אבל, וכל ההכנות שנעשו לעריכת חגיגות לכבוד בקורו של קיסר גרמניה באיטליה נפסקו.
"מוריה", שנה חמישית, מס' 483, 1 באפריל 1914, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 