על פני הים – 19 במאי 1905

צריח התותחים הקדמי של אניית המערכה "אימפרטור ניקולאי". המקור: ויקישיתוף

עַל פְּנֵי הַיָּם.

ה„אסקדרא הבאלטית“ נעלמה פתאום. ביום א' העבר עזבה בָּמְתֵי ים אצל הונקהו (Honkhoe) ותפלג בים צפונה, ומני אז לא נודעו עקבותיה. אף אנית-צבא רוסית אחת לא נראתה מאז אצל גדות הים הצרפתיות האַנאַמיות. כן מודיעים בתלגרמא רשמית של „סוכנות האַיואַס“ (שממשלת צרפת משמשת בה לידיעותיה), ותלגרמא זו היא מקוימת ע"י אשרתא של האדמיראל ז'ינקייר. הוא צוה, כפי שהוא מודיע, לבדוק את כל מפרצי הים של הגָּדוֹת הנ"ל עד טוֹראן, ולא מצא דבר.

כנגד זה מודיע „סוכנות רייטר“ מטוקיא, שהאסקדרא הרוסית עזבה רק לפי שעה את במתי-הים אצל הונקהו, ואח"כ שבה שמה. אולי זאת היא רק חזרת השמועות מכבר בדבר האסקדרא וחניתה אצל קאַמראַן – שם אמרו שהוא יצאה ותשוב.

אם באמת הפליגו האניות הרוסיות בים, ותסענה צפונה, זה עוד אות מעיד, שהפלוגות של רוז'עסטווענסקי ושל ניעבוגאטוב כבר התחברו. והעת היא, מנקודת ראותם של הַסַּפַָנִים, עת רצון למסע בַּיַמִים ההם. כעת מנשבת שם רוח המונזון בקרן דרומית מערבית, וזרם חזק נוטה צפונה מזרחה.

ובעת אשר אסקדרות רוז'עסטווענסקי וניעבוגאטוב נוסעות אל מטרתן הנעלמה, העבודה נעשית בחופי הים המזרחי: רעוועל, ליבוי וקרונשטאדט, בחפזון נמרץ להכין אסקדרה רוסית רביעית בעד המזרח הרחוק. פלוגה חדשה זו עתידה לעבור בקרבת דניא, עפ"י ידיעה אחת, בעוד שני שבועות, ועפ"י ידיעה שניה, בעוד שני ירחים. בראש פלוגה זו יעמוד האדמיראל נידערמיללער, ובפלוגה תמנינה: אנית התחרא „סלאווא“, שלש אניות קרייצער ממדרגה ראשונה, שמנה אניות מהרסות טורפידין ומספר אניות משא.

אם יעזוב נידערמיללער את חופי הים המזרחי באמצע חודש יוני, אז יבוא למזרח הרחוק באמצע חודש אוגוסט, כלומר בעת אשר כף הנצחון כבר תכריע לצד זה או למשנהו, אבל איך שיהיה תביאינה האניות איזו תועלת.

הַתֶּלֶגְרָמוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת בִּדְבַר הָאֳנִיוֹת. לונדון 81 מאי. בליל העבר שטו שתים עשרה אניות שוט ועבור לפאת דרומית מזרחית מהונגקונג. האניות נראו, אך לאומיותן לא נגלתה.

החינים מדייקים לשמור את חוקי הביניים.

ביום 11 מאי עבר ציר אמריקא בהונגקונג באנית קיטור אחת, וירא ארבע עשרה אניות מלחמה רוסיות על מרחק 24 מילים, לפאת צפון מקאמראן. האניות חנו על עגניהן. שתים מהן עבדו עבודת מצפה. סירת-הרס (מהרסת טורפידין) אחת קרבה על מרחק 200 יאַרדים אל אניות הקיטור אשר בה נסע הדיפלומאטי האמריקאני. רב החובל האשכנזי של אנית הקיטור הזאת לא הודיע בהונגקונג דבר על אדות פגישה זו, כי רב החובל נצטוה מאת החברה שהוא משמש בפקודתה לבלתי הודיע מאומה על אדות האסקדרא הבאלטית, יען כי כל המודיע מפר את חוקי הבינים. במשך שלשים ימים האחרונים אספו הרוסים 20,000 טוננות פחמים – מאין לא נודע.

הרוסים בשאנחיי שולחים את המלחים של אניותיהם הנפרקות אל הפלוגה הבאלטית בתור חולים, שצריכים לשוב לארצם.

לונדון. לפי שמודיע ה„דיילי קרוניקל“ מהונגקונג נראו בימים האלה על במתי הים אצל גאפרוק (הונגקונג) שתים עשרה אניות מלחמה עם מנורות שֶׁכָּבוּ.

הַבֶּהָלָה בְּהוֹנְגקוֹנְג. לונדון 18 מאי. מהונגקונג מודיעים ל„דיילי מייל“, שהמצב הוא שם מעורר שממון. הכנות עצומות נעשות ע"י האנגלים בים וביבשה לְקַדֵם פני כל מאורע אפשרי. לא בדרך רשמית, אבל ממקור שיש לסמוך עליו, מודיעים, כי כל האניות הישנות להובלת כלי תותח הושבו לתשמישן, ופקידי האני (האדמיראליות) חקרו בבתי המלאכה בחוף למתי יגמר תקון כל האניות הנמצאות לתקון.

שְׁמוּעוֹת ע"ד יְרִיוֹת בְּמֵצַר הַיָּם הַקוֹרִיאַנִי. לונדון 16 מאי. על פי הודעת רב החובל של אניות קיטור נורביגית שהביא ביום 12 לח"ז לעיר מאייו, עבר ביום שלפניו (11 לח"ז) בין שעה 8 ושעה 11 בבוקר בין 33 מעלה עם 45 מינוטין רוחב הצפוני ובין 129 מעלה עם 20 מינוטין אורך המזרחי, וישמע שם ירית תותחים. היריות נשמעו היטב, אך מפני הערפל אי אפשר היה לראות את המקום, רק סירת טורפידין יאפאנית אחת נראתה.

התלגרמא הנ"ל באה בנוסח דומה לזה גם ע"י הסוכנויות שלנו זה ימים אחדים. ויש להוסיף, שהמקום המרומז עפ"י מספר-המעלות של רוחב ואורך הנ"ל הוא במצר הים הקוריאני, מדרום לאי טסושימא (ראה על מפתנו). והנה עפ"י הידיעות הראשונות התחברו פלוגות רוז'עסטווענסקי וניעבוגאטוב ותסענה ביום 14 צפונה, ואי אפשר אפוא, כי ביום 11, כלומר שלשה ימים קודם ליציאה זו, כבר היו אניות רוסיות של רוז'עסטווענסקי טרודות במלחמה במצר הים של קוריאה, שהוא לפאת צפון! אם באמת היתה היריה ההיא ירית מלחמה, אז אפשר שאניות המרוץ הרוסיות יצאו מוולאדיבוסטוק, בהתאמצן להתחבר עם אניות רוז'עסטווענסקי, והיאפאנים חרדו לקראתן. היותר קרוב לאמת, שהיריות ההן היו רק יריות הִתְלַמדות, או אותות מזהירים.


"הצפירה", שנה שלושים ושתים, מס' 92, 19 במאי 1905, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s