ידיעות העולם והטבע
[…]
עמוד מים
אלה דברי נוסע אחד אשר עבר ארחות ים הדרומי מעבר לקו המשוה (אקוואטאר) ארצה אוסטראליען: עברה אניתנו את קו המשוה בשלום, ותלך דרך ישרה על כנפי הרוח במים עזים ותבוא עד המעלה השמינית ברחב הדרומי. והנה נעצר הרוח מאחריה ויקם לדממה, שבת שאון גלי הים, והררי המים נמוטו בלב ים ויהיו למישור. ומעט מעט המעיטה גם האניה את מרוצתה, ותתנהל בכבדות כל היום וכל הלילה; ואך ממחרת בבקר השני התחולל רוח חזק מצפון, ומספר ימים לא הרפה ממנו. ומבלי יכלת להישר דרכנו מפני הרוח הדופק במפרשי האניה בעזוז חמה, נעו מעגלותינו במרחבי הים ולא ידענו אנה אנחנו באים. כה רדפנו הרוח על צוארנו, ונלך תעה בתהו לא דרך, שלשת ימים לילה ויום. ויהי ביום השלישי ופני השמים טהרו ונשא עינינו ונרא כי טלטלנו טלטלה גדולה עד מול פני אמעריקא התיכונה, כעשר פרסאות מיבשת הארץ הרחק מאד ממחוז חפצנו. ואחריכן נרפה גם הרוח הזה וירף ממנו. ואניתנו כעיפה ממהלכה הרב הזה הלכה בעצלתים, ולאט לאט עמדה מלכת, ותנח תחתיה על פני תהום רבה, כסלע כבד עלי ארץ מוסדה. כל הלילה ההוא לא משה האניה ממקומה אף מספר צעדים, וגם כל היום ממחרתו אפסה כל כל תקוה לעשות דרכה מזה והלאה, כי מי הים היו כמי מנוחות שקטים ונחים, וכל מפרשי האניה קמטו על תרניהם, כעלים נבלים על ראש אמיר ביום צנת קרח. ויהי לעת הצהרים, והשמש הבעירה את קרני אשה ותשלחם בנו לשרפנו חיים, כלנו כדנג מפני אש נמסנו, וכפגרים מתים שכבנו בירכתי הספינה. בכליון עינים ובמפח נפש זכינו לקום בחיים עד הערב ברדת היום וירוח לנו. השמש באה ויהי לילה, גם אתא בקר ורוח לא היה. ובחצות היום החלה עוד השמש לענות בעצמת אכזריות את שארית כחנו מיום אתמול, וכמו עמדה עלינו לכלותנו מנפש עד בשר. והנה פתאום לבשו השמים קדרות, ונשיאים התנשאו מירכתי הים ויתאבכו ויתרוממו מעלה מעלה, ויכסו את פני השמים ותחשך השמש. בעת ההיא חשך אור היום ותהי חשכת לילה בצהרים, ולא יספנו עוד לראות את פני יבשת אמעריקא כאשר ראינו עד כה, כי היה החשך על כל פני הים. כשתי שעות לא ראינו אור, ובשעה השלישית רגזו העננים ויערכו מלחמה כבדה איש לקראת רעהו, ויהיו קולות וברגים רבים ונוראים מאד מאד, ולאור הברקים וקרני השמש אשר פרצו אז פרצים בעבי העננים אשר כסו פני השמים, האירו פני הים מעט מזעיר. עוד אניתנו שכבת כמתעלפת מבלי התנועע, וענני זעם עוד לא השלימו, ויוסיפו ויחגרו שארית חמות ללחם בלב השמים, נגשו וידחקו זה את זה במלחמת תנופה, כמו קצרו למו רחבי שמים מהשתרע יחד. ויקומו להפך ארץ ממקומה ולכלותה, לפנות להם מקום נרחב למען הרחב גבולם, ואיש על רעהו יגבר חילים לרשת לבדו את מקום הארץ. ואנחנו בראותנו כי רעה נגד פנינו, ובצרה גדולה אנחנו באפס תקוה, הרפינו ידינו ורגלינו ונעמד כנציבי חמר על יציע האניה ממעל, ואך עינינו נשואות למרום, לראות אי מזה עבר יגיחו העננים המנצחים ומשם גם רוח יבוא; כי אם מחדרי תימן ישתער רוח עלינו אז המות נכון לנו, כי ידיחנו הרוח דחה והשלך אל החוף על סלעי מגור וצורי מכשול, ופור תתפורר האניה ואנחנו אבדנו. אולם אם מצפון יאתה אז לא אבדה כל תקוה להנצל מרדת שחת, כי הרוח הזה ירדפנו וינהגנו בלב הים, ואולי בין כה וכה ימחו העבים והעננים יכלו, ורוח לא יהיה עוד ואנחנו נצלנו. בעת הרעה הזאת מהרנו למצא תחבולות בידים ממהרות לעשות, ונגלום את המפרשים לבלתי היותם גם הם עוזרים לרעתנו, ואך אחדים מהם קטנים וקצרים הותרנו תלוים ופרושים לעת הצרך. כל אנשי האניה חרדו איש אל רעהו ולא קמה עוד רוח בהם, ואני עמדתי משמים על יד רב החבל על ספון הספינה מעל, ונוסף לראות פעם למעלה ראשנו השמימה, ופעם נכח פנינו נגד החוף, אך לשוא לטשנו עינינו, כי עלטה גדולה הליטה את כל פני הים ולא ראינו מאומה. ויהי בהשתפך ובהתעטף עלי נפשי הבטתי לתמתי לפני על פני המים החלקים, וארא בקרבת האניה כחמשים רגל הרחק ממנה, והנה המים אשר נחו שקטו עד כה כמי בצה, פתאום מפכים ועולים, מתהפכים ומסתובבים סביב סביב כמים בסיר נפוח.רב החבל! נתתי בשמחה קולי, האח באשרנו, הנה הרוח מעבר היבשה! אך הוא נבעת ויענני במנוד ראש ובכבדות פה, הוי יעזרנו אלהים! עתה צרה קרובה וישועה רחוקה, כי עמוד מים עמד ועלה מן הים, ובעוד מספר רגעים וכלנו תמנו למות בענין רע באין מציל. עודנו מדבר זאת בלאט כמלחש באזני, והשמועה פרצה ותעף כסערת חמה מאזן אל אזן, ותרב באניה תאניה ואניה, ותהי חרדת אלהים בינינו. אלה גזו שערות ראשם מרטו זקנם ומתופפים על חזיהם בהתודותם על חטאתיהם הנגלות והנסתרות. ואלה נפלו על פניהם ברגזה ובעתה ויאחזם השבץ מבלי כח עוד לעמד. מבוכה גדולה נהיתה בנו, ואימת מות נפלה עלינו, ונהי מתים עוד בחיים. הוי! אך זה פחד וזאת בהלה, לא ידעם אדם על כל פני האדמה!
והמים אשר עד עתה היו מפכים ומתהפכים בנחת, החלו להתפרץ ולהתרוצץ בשוא גלים ובקצף גדול, וכמו שאול מתחת התרגזה ותצת מקדי עולם מתחת לארץ להרתיח כסיר מצולות מים אדירים. רמו והמכו ויתגלגלו כגלגלים, גלים גדולים כהרים גבנונים בלי מחשך. ובעוד רגעים אחדים, והנה ענן גדול וכבד מאד, עינו לבנה שחרחורת כעין האפרת, הקריב מרחוק דרך עקלתון, וילך הלך וקרב למקום החזיון הנורא הזה על פני המים. והמים גם הם חרדו לקראתו, ומשברים רבים התרוממו וישתפכו אנה ואנה בחמה שפוכה ובשצף קצף. מראה איום ונפלא יחד חזו עינינו. כי אם במקום המהומה, קטן ועגול אשר אך קו שלשים רגל יסבנו, פרץ הטבע חקו לעשות נפלאות גדולות, בכל זה סביב למקום הזה מחוצה לו, ועל כל פני הים שכנה דומית דומה לחרדת לבב. כבקעה רחבת ידים נשקף הים כמלא עינינו, ופני המים כמראה הענן העמד ממעל להם חלקים ומלטשים כרצפת אבני שיש נחמדים למראה.
והמון המים בקלחת היה הולך הלך ורב כהמות מים כבירים, שוטפים בהשתפכם מראשי גבעות עולם אל עמק עמוק עד תחתיות ארץ. והענן העמד ממעל להם, חלץ פתאום מקרבו שד ויושט אותו אל מול המרקחה מתחת, ועד ארגיעה וירומו המים, ותעל מקרבם כחץ מקשת למהר "עמוד מים" ויגבה עוף במרוצה נשגבה אין חקר לה, אל הענן המחכה לו למעלה. ויהי בעלותו לא עלה קממיות וישר דרך, כי אם פתלתל בעקלקלות כתמרות עשן ברוח סערה. והנה הוא עתה מצב ימה ומרום קצו מגיע במתי שחקים. עביו התיכון היה כדי שבע רגל, וגבהו, מארבעת עד חמשת אלפים –. כה זרמו מי הים ויתנשאו ממצולה עד לב השמים, וכל הנמצא בהם מתחת, מדגה עד עשבות הים, וכל אשר בהם הסיעו עמהם, וישאום ברמה וירכיבום על העבים. ועוד עד הנה היה השקט ומנוחה שלטת על פני הים, ושרב גדול מאד להחנק הצר לנו ויכנו כפעם בפעם. והנה החל העמוד בארכו וחסנו להרים רגל גאוה, ללכת ממקומו ולחלף על פנינו וילך הלך וקרב. לשוא עוררנו את כל כלי נשקנו לתגר בו מלחמה, להכריעהו תחתיו, או לסגר דרכו ולהבריחהו מנגד פנינו, יריעו עליו ברעם וברעש גדול כדורי ברזל ועפרת רבים, עם אש מתלקחת וגפרית בערה, אך הוא לא חת ולא זע מתגרת ידנו, וילך ויקרב אלינו, ולשוא אחרי כן אמצנו יתר כחנו להטות האניה מני ארחו הצדה, כי בכל יגיעותינו לא יכלנו, מאין רוח עזר לנו להסיענה ממקומה, ולהפנותה מפני המשחית, וכמעט הסבנו בעמל רב את פניה אחרנית, ותסב ותעמד בקצה האחרון על אם דרך העמוד. ומבלי עצה ותחבולה להחיש מפלט לנו, וחיינו תלוים לנו מנגד כהררים התלוים בשערה, נואשנו מחיים ונחכה למות. כחמש עשרה רגל הקריב עתה אלינו, ומגמת פניו לסל מסלת אידו עלינו לבלענו חיים. עתה ראינו כי כלתה עלינו הרעה. המלחים וכל תפשי משוט האמינו כי בא קצם, ויפנו איש לאלהיו ויזעקו ויתפללו, והמושלמנים אשר היו אתנו הרבו לבקש עצות, כי השבע השביעו את המלאך המחבל או את העזאזל אשר בשם Budu יקבוהו, לפדותם ממות, אך הוא כפתן חרש מאן לשמע אל רנתם ואל תחנתם ולא פנה להם, והמות נגד פנינו כי קרב העמוד אלינו עד ער רגל ממנו. עתה הרחיב צעדיו ויעבר במלא קומתו על פנינו ויגע באחורי האניה בקול המולה גדולה, ויקח אתו מדי עברו מעל גג הספינה את מבנה הסללה עם כל כלי הנשק, ואת אהל הקאמפאס, ואת כל הנמצא שמה. ואת האניה הקטנה אשר לרב החבל לבדו שבר לשתים, וינהג חציה האחד אתו וחציה השני השאיר לנו למזכרת צרה. גם התרן האחרון הסיע ממכונו עם בדיו ומפרשיו, עם יתדותיו ומיתריו יחד, וינטלהו וינשאהו למעלה אל העבים. עוד רגעים אחדים הבטנו אחריו בעלותו, אך מהר נעלם ממנו ואיננו. עתה עברה הבהלה ותהי ההצלה, כי ראינו את העמוד מעבר האניה נגבה. ועוד כארבעים רגל הרחיק ללכת בשאונו וגאונו, וכהרף עין נתקו רגליו מהים מתחת, ויעפיל לעלות כלו בקול פחדים ושאון גדול השמימה, ויתכנס בהעבים ולא נראה עוד.
עבר האסון וקול שמחה ושירים נשמע באניה. אך עוד רעה מרחפת עלינו להאבידנו, כי נעצרו הרוחות ואניתנו במקומה עמדת לא תמוש, והעבים מלמעלה המלאים מים כבירים לרגעים חשבים להבקע והמה תלוים ועמדים מעל לעומת ראשנו. ומגורתנו זאת גם באה לנו, כי בשעה השביעית בערב התבקעו בטני העבים, ומטר סחף כמבול מים נתך הימה. ובשטף עובר עברו המים על כל גדות האניה, כי צרו כל החרים מתחת גדותיה להוציא כל המים אשר ירדו על המכסה הרבה מאד, וכל האנשים אשר באניה עמדו עד חצים במים עד חדל המטר ויחסרו המים. ויהי בהכלא הגשם, ותעל עוד שאה גדולה מכל קצות הים, וברקים נוראים עם קולות מפחידים, האירו את הלילה כיום, ותהלך אש להבות הימה סביב לראשנו ורעדה אחזתנו כאשר בתחלה והנה פתאום נסע רוח מצפון ויסע את האניה ממקומה, מהרנו ונפרש עוד מפרשים אחדים, והרוח לא מנע חסדו ממנו הפעם, וינחנו דרך ישרה אל אשר היו פנינו מועדות שמה שמחים וטובי לב היינו כלנו אחר העמל והתלאה אשר עברו עלינו, על המחזה הנפלא ממפלאות הטבע אשר ראינו בעינינו, ואנחנו נברך יה!
אברהם הכהן קאפלאן
"הצפירה", שנה ראשונה, מס' 7, 20 במרץ 1862, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 