ציי הרוסים והיאפאנים לפני טסושימא ואחריה – 1 ביוני 1905

אניית התותחים היפנית "מאיה". המקור: ויקישיתוף

המשך המלחמה הגדולה בין הרוסים והיאפנים על פני הים.

[…]

הָרוּסִים וְהַיַאפַּאנִים לִפְנֵי טְסוּשִׁימַא וְמַעֲמָדָם אַחֲרֵי טְסוּשִׁימַא.

אחרי התחברות שתי הפלוגות, זו של רוז'עסטבנסקי וזו של ניעבוגאטוב להיות לאסקדרא מחוברת אחת היו לרוסים: שמנה אניות קו (או אניות מחנה, ליניענשיפפען), שלש אניות מגן של חוף (משמשות ביחוד בקרבת ערי חוף, ומטרתן יותר שהיא למלחמת תנופה היא למלחמה מגן) שלש אניות מרוץ מצופות מגן, שלא היה להן ערך חשוב ביותר, והיאפאנים מנו אותן בסוג אניות מגן של חוף הנ"ל ושש אניות מרוץ מכוסות (או מצופות במקצתן). על אלה נוספו מן 22 עד 24 סירות טורפידין ואניות מהרסות טורפידין.

והנה מאלה נשארו עוד עפ"י הידיעות הרשמיות שש אניות קו, שתי אניות מרוץ מכוסות מגן, אנית מרוץ מכוסה אחת ומן 18 עד 22 אניות טורפידין ומהרסות טורפידין. והנה לא נמנה כלל את אניות-המגן-של-חוף שטבעו, בהיות חשיבותן התכסיסית לא רבה, אף כי למען הגן על בסיס נחוץ לפחמים ומעמד יש גם לאלה ערך גדול.

לפי זה אם יצליחו שרידי הרוסים פליטי החרב להגיע לוולאדיבוסטוק, ומצאו שם עוד את שתי אניות המרוץ המצופות מגן ואנית מרוץ מכוסה אחת ושמנה סירות טורפידין וחמש סירות שטות מתחת למים, הנמצאות שם מכבר, והיו להם סך-הכל (כשיצליחו באופן הנפלא ביותר ובדרך נס גמור להגיע שמה): שש אניות קו, ארבע אניות מרוץ מצופות מגן, שתי אניות מרוץ מכוסות, 27 עד 31 סירות טורפידין וחמש סירות מתחת למים.

זה יהיה מעמד הרוסים אחרי טסושימא. אנו מדייקים לאמר אחרי טסושימא, בכוונה כדי שלא להכניס לחשבון זה את אפשריות האסונות מאז והלאה, רק נסתפק במה שהתרשם כבר בהרצאות רשמיות אחרי הרב אצל טסושימא.

לעומת הצי הזה עומד הצי היאפאני ובו שש אניות קו, תשע אניות מרוץ מצופות מגן, שש עשרה אניות מרוץ מכוסות, אנית-מגן-של-חוף אחת, שלש אניות כלי תותח, שתים-שלש דיביזיות של סירות שטות מתחת למים, שמנה עשרה אניות טורפידין ממדרגה ראשונה, שלשים ושש – משניה, עשרים ושבע משלישית – לפי זה לערך 101 עד 103 סירות-טורפידין.

והנה נניח שמדויקת היא הידיעה הפרטית שבאה דרך פ"ב שהיאפאנים קפחו שבע אניות, מהן שתי אניות מגן וארבע אניות מרוץ – גם עתה עוד נשאר להם כח מכריע אף בכמות.

ע"כ ראוים מה"ע הפטרבורגים לשבח שאינם פורשים צעיפי דומיה על הפצע ואינם לוחשים על המכה ואינם מתיראים לקרוא את המאורע כמו שהוא – כי באמת אך הצורר לעמו ולארצו ישפיק בערמומיות ובאמתלאות של העלמה.


"הצפירה", שנה שלושים ושתים, מס' 103, 1 ביוני 1905, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s