נשים גִּבּוֹרוֹת
(מהעתון נ' פ' ג'ורנל)
עוד פעם הגיעו שמועות לאזנינו על דבר מפעלות נשים גִּבּוֹרוֹת.
ביום התשיעי בחדש יוני, בשעה שלש בבקר, נקלעה הספינה האנגלית „עַדֵן“ בקרבת חוף המזרחי של האי סוקוטרה, על שן סלע נסתר. המים קלחו אל תוך לשכת המכונות, והספינה הלכה הלך וצלל. בעמל גדול עלה בידי המלחים להוריד אניה קטנה המימה, שני מלחים נצטוו לרדת בה לתפש משוט והֶגה, ונשים וילדים מורדים לתוכה. אבל, הגברת פירס והגברת סטרֵן ממאנות לרדת על האניה, הן חפצות להשאר אצל בעליהן על הספינה השבורה, הטובעת. והנה הן למופת לאחרות. עוד אשה, הגברת גילוט, ושתי עלמות, מיס ללויד ומיס וילר, אינן חפצות לעזב את האנשים המקֻדשים למות. אם מות ימותו, אל ימותו עזובים! והסערה זועמת והים זועף. אנשים ונשים נגרפים בקצף המימה, וביניהם גם הגברת סטרין ומיס לויד ומיס וילר. לרב הספינה נשברה רגלו ונגרף גם הוא הימה. מן 10 עד 20 יוני, אורבים השרידים המעטים על שברי ספינתם המטרפת בתוך הגלים אל ספינות עוברות. שלש פעמים ראו האומללים ספינות עוברות-מרחוק, אך אף אחת מהן לא ראתה סמני בקשת העזרה מהאומללים; יאוש מלא את האנשים, אחדים מהם נטרפה דעתם עליהם. רק שתי הנשים, הגברת גילוט והגברת פירס, לא אבד רוחן, לא נפל לבן בקרבן; נחם נחמו את האנשים, לבבום ואמצו את רוחם, טפלו כמה שאפשר בהחולים והפצועים. הגלים הכו והתרוממו עד שלשים רגל מעל לגג הספינה השבורה, בכל יום ויום נגרפו קטעים קטעים משברי הספינה. סוף סוף ביום כ"ה יוני מצאתם ספינה אשר עבר על פני סוקוטרה, ותוריד אניה קטנה ותציל את הנותרים.
כור מצרף הסכנה להנפש, כמו אש להמתכת. רק זהב טהור ישאר, וסיגים יבָדלו, יוסרו. אלפי זווּגים יש, אשר רק המות הפריד ביניהם, וכל ימי החיים חיו באמונה שלמה כי הם „זווג אמתי“, אך לא עמדו במבחן הסכנה ואין לדעת את אמתותם. אהבה וחבה ורֵעות בין איש ואשתו. אך פתאם הנה באה צרה. אל מרומי עב יתנשאו המשברים ויכו על הספינה הצוללת, וינפצו כל אשר ימצאו. הנה משלשלים המימה אניה קטנה; האנשים החפצים להציל נפשם בה נרתעים לאחוריהם מפני פי האקדח של רב הספינה. רק נשים וילדים ירדו שמה. כמה מחשבות תולדנה ברגעים האלה בלב הנשים! הן חלשות, רפות כח, היה תהיינה רק למכשול להאנשים אם תשארנה אצלם… חבוק אחרון… ורב הספינה דוחק… הנה עוד נחשול נורא… מהר, מהר, לתוך האניה, אשר בשעות אחדות תגיע להחוף… ומשם אפשר להחיש עזרה והצלה להאומללים… כך עדיף, משם נשלח הצלה, ופה נאבד בלי תועלת…
אלפי נשים, זוּגות נאמנות תעשינה ככה, ואחר לבש תלבשנה צעיף האבלות בלב שקט ובוטח כי עשו את חובתן לבעליהן האומללים. אך הגברת פירס והגברת סטרן דוחות את פקידי הספינה, האצים בהן לרדת לאנית ההצלה. הן נשארות אצל בעליהן. כל זמן שבעליהן חיים, אתם הן, ואם יצללו – למה להן חיים? ובמותם, המות ימותו לא בזרועות נשיהם הנאמנות? כל זה לא מליצה ריקה, לא התראות; כל זה נאמר במנוד הראש של הנשים האלה בתשובה לפקידי הספינה אשר אצו בהן להנצל. מנוד ראש בלי אֹמר ודברים, אך מלא כל קולות הנגינה של הנפש, שיר השירים של אמון אשה לאשה, נצחון האהבה על הפחד מפני המות, גֹדל נפש האדם על כחות הגזרה.
והעלמות אשר נשארו לא אצל בעליהן כי אם רק למען השתתף עם אנשים זרים! הן גִּבּוֹרוֹת, קדושות, בכל משמעת המלה הגדולה הלזו. מעשיהן הגדולים ממלאים אותנו שמחה על הרוממות שנפש האדם עלולה לה, ומחזקים את לבנו בהמלחמה עם השפלות והזלות השולטות בהחיים. מעולם ראינו בדברי הימים, שבכל זמן של מהפכות מוסריות גדולות, יצאה התחדשות האנושית מהנשים. וגם עתה, אלה הן אותות זמן חדש ההולך ובא לקראתנו, כי כמעט באותה שעה שגברים בפריז רומסים על גופות נשים רכות למען המלט מתוך האש בהתבערה בשוק הצדקה, הנה הנשים לנו למופת בגבורת לב אהבה.
השירה יצרה לנו כבר צורות נחמדות של נשים: גרֶטכן, אופליה, דֶסדימונה, יוליה – הן סמל חמדת האהבה, מסירת נפש של אשה. אך מה יהורו פניהן לעומת הגבורות האלה, הבזות בגאון נפש למות! הנה אני רואה אותן, אלה בנות אלביון, נשים ועלמות גבוהות קומה, עיניהן כעין תכלת השמים, גופן זקוף; חסרות אמנם אותו הרך והעדן והפנוק שבהם בנות העמים הרומניים מתחבבות על הגברים. קצת צנועתניות יתר מדי, מעט „אל תגע בי“. אך הנה הסערה, הנה הספינה מטרפת בים. הנשים האלה רואות על פני הגברים הבקיאים בדבר, יאוש. ורגש של רחמים חזק ועצום מתעורר בלב הנשים האלה. גברים מסכנים, ברגעי חייכם האחרונים צלל לא תצללו בודדים, בלי נפש חובבת אצליכם! נשים תהיינה אתכם, בחבתן ובעז רוחן יאמצו את לבכם והנה הסערה נוהמת, והגלים מכים והספינה תנוע ותתמוטט, והן, הנשים האלה, מתחזקות וכמלאכי רחמים מתנשאות בכח הכרת מלאכותן, מעל לגבול הטבע האנושית, עד אשר יתרומם עוד נחשול ויטילן גם אותן אל המות.
אלה הן הנשים האנגליות.
"הצבי", שנה שלוש עשרה, מס' 42, 30 ביולי 1897, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
P&O steamship Aden
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 