הצוללת המסחרית „דויטשלנד“.
הצוללת המסחרית „דויטשלנד“ הסבה עליה בחידושה את עיני העולם. מיד בבואה לחופי אמריקה, התעורר משפט על אודותיה באמריקה, כי נמצאו באמריקה כאלה שהוכיחו, כי הם היו הממציאים הראשונים של מין צוללת כזו, וטענו טענת זכות של ממציאים.
עוד לפני בואה ידע על אודותיה ציר אנגליה בושינגטון, ודבר עליה בחוגי הממשלה, והשתדל להטות לב הממשלה הושינגטונית לדונה כצוללת-מלחמה.
בבואה – עמדו האניות האנגליות והצרפתיות בחופים וארבו לה כל ימי שהותה בחופי אמריקה. ארבו בשבע עינים.
היא פרקה סחורת גרמניה וטענה סחורת אמריקה, באין מפגיע.
הממשלה הושינגטונית בקרה את הצוללת ואת כל אשר בה והודתה באופיה המסחרי, וערבה לה שלא יאונה לה כל רע במימי אמריקה.
בהפליגה – לווה אניות מלחמה, בתור שומרות ומגינות מפני כל התנפלות, עד סוף גבול מימי החוף. מכאן ואילך – שטתה הצוללת לדרכה בנבכי ים ונעלמה מן העין.
לפי החשבון צריכה היתה כבר להגיע הצוללת הזו עד חוף ברמן, אם לא קרה לה מכשול או מעצור בדרך. בקרוב נקבל בודאי ידיעה תלגרפית ע"א שובה בשלום לחופי גרמניה.
מענינת היא הסקרנות הרבה שנתעוררה בעולם לרגלי הצוללת הזו.
לפי ידיעות הגרמנים, רצה אמריקני אחד לנסוע בצוללת זו לאירופה והציע שכר נסיעה לא פחות מחמשים אלף פר., אבל שום אזרח אמריקני לא נתקבל בה בתור נוסע.
לעומת זה, מודיעה סוכנות ריטר האנגלית, כי הצוללת חפשה לה נוסע מבין נתיני אמריקה, למען הבטיח יותר את מהלך הצוללת ולמען עורר סכסוך בין אנגליה ואמריקה במקרה, אם תטבע הצוללת ע"י אניות אנגליה – אבל איש מנתיני אמריקה לא הסכים לסכנת נסיעה זו.
באמריקה היה ענין הצוללת „דויטשלנד“ לשיחת העם. נמצאו רבים שהתערבו בסכומי כסף גדולים, אם תשוב הצוללת שלמה ותגיע עד חופי ברמן. סכומי ההתערבות עלו לעשרות אלפים.
זה כחו של חידוש!
מצד אחד מודיעים, כי האנגלים הספיקו כבר להתקין מין אניות-אבה השטות בשכבת המים העליונה, ואין פניהן נראות למעלה. אניות-אבה אלה, כאלו מכונות כלפי צוללות גרמניה מכל הטפוסים, אשר מפניהן לא תוכלנה הצוללת להסתר, כי הן תהיינה בבחינת רואות ואינן נראות בתוך המים.
מחמש אנית-אבה אלה שהתקינה אנגליה, כבר הספיקה גרמניה להטביע שתים!.
על דאטפת – אטפוך!
"החרות", שנה שמינית, מס' 281, 24 באוגוסט 1916, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 