הצוללת „מסתג'יב“.
ממשרד-הידיעות העותמני הרשמי בדמשק הגיעו לתחנת-הצבא בירושלים הפרטים האלה בנוגע לצוללת הצרפתית ששללו התורקים במיצר הדרדנלים:
ביום הרביעי שעבר, 28 תשרין-אואל, הובאה לקושטא הצוללת הצרפתית „טורקואז“ שטבעה במיצר ע"י התורקים, שהוציאוה אח"כ, בתוך רעם תותחי האויב שהשתדלו להפריע בעדם. העיר קושטא היתה באותו יום צהלה ושמחה. רגש עדין שקשה לתאר הרגישו הקושטאים בראותם את הצוללת הזאת, שחלקה העליון משורין ותבניתה אומרת פלאות. כלם התבוננו בסקרנות גדולה לחלקי הסירה הזאת השטה מעל פני המים ומתחת למים במהירות ובדיוק מתמיהים, ושמחתם על השלל היקר הזה עברה כל גבול.
הממשלה המרכזית ערכה חגיגה יפה ונהדרה, לכבוד לקיחת הצוללת הנ"ל, שהובאה לחוף קושטא לפני הצהרים. החגיגה נערכה בוזרת-הימיה, שהיתה מקושטת בדגלים עותמנים, דגלי החרות. גדודים של אנשי-צבא ופרשים וז'נדרמים רבים הכתירו את הוזרה. השוטרים ושרם בראשם השגיחו על הסדרים. התזמרת המלכותית עמדה במגרש הרחב שעל-יד ארמון הוזרה ונגנה נגינות לאומיות יפות.
אחרי הצהרים נאסף המון עם רב שעלה לאלפים רבים להשתתף בחגיגה הפטריוטית הזאת. שם היו נוכחים מכבר אחדים מהיכל-המלכות, אחדים מחברי הוזרה העותמנית וביניהם טלעת ביי, וזיר-הפנים; שוקרי ביי, וזיר ההשכלה; אברהים ביי, וזיר-המשפטים ועוד; אחדים מחברי בית המחוקקים ורבים מחברי בית-המורשים.
אחרי זמן קצר הגיע כבוד הגנרל רמאד אנור פשה, וזיר המלחמה, כשהוא לובש פאר, יושב במרכבתו החשמלית היפה. הוא בא בלוית אסכדרון של פרשים-רוכבים. המצביא הצעיר הזה, שנתחבב כ"כ על העם, נתקבל באובציות סוערות מצד כל אלפי התושבים שהשתתפו בחגיגה זו. כבוד הוזיר נכנס לתוך ארמון וזרת-הים וילחץ את ידי שרי המלוכה וגדולי הממשלה וברך את הצבא ואת העם, כשבת-צחוק נעימה היתה מרחפת על שפתיו.
אחרי שנגנה התזמרת המלכותית את „המהלכה“ הלאומית עלה כבוד אנור פשה, וזיר המלחמה ומ"מ וזיר הימה על הדוכן היפה שהוקם לכבוד היום וישא נאום פטריוטי בתורקית. דבריו נתקבלו ברעם של מחיאות-כפים סוערות ובקריאות „פדישהימיז ג'וק יאשה!“ „ישאסון אנור!“
אחרי רגעים מספר נגש אנור פשה אל הצוללת „טורקואז“, ובידו הסיר את הדגל הצרפתי מעל הצוללת והניח במקומו דגל עותמני יפה. הטקס הזה עשה רושם נעים על כל הנאספים. השמחה התבטאה בקריאות „הידד“ שהרעישו את חלל האויר ובברכות: „תחי תורקיה!“ „תחי הימיה העותמנית!“ „יחי הצבא העותמני!“ „יחיו צבאות הברית!“ „תחי האומה העותמנית!“.
אנור פשה הודיע אח"כ להמון החוגג והצוהל כי הצוללת הזאת לא תקרא עוד בשמה הצרפתי „טורקואז“ וכי בשם „מסתג'יב אין באשי“ כונה, על שם שר-העשרה התורקי מסתג'יב שהיה החייל הראשון שירה על הצוללת הצרפתית והטביעה. אחרי זה הוצג לעיני כלם מסתג'יב אפנדי בעצמו. הוא תורקי צעיר, בעל מרץ, פניו אהודים, עיניו הגדולות והנוצצות מפיקות עז. כעין זרם חשמלי עבר על כל הנאספים כאשר ראוהו, ובהתפעלות גדולה קראו: „ישאסון מסתג'יב, ישאסון!“ מסתג'יב אפנדי, הוא בן הפטריוט התורקי נג'יב ממשפחת „פרהאד“ מעיר בריסה.
אחרי הטקס האמור הובילו את הצוללת „מסתג'יב“ מוזרת-הים אל החוף בחגיגיות גדולה והצוללת נספחה אל הצי העותמני. כשהופיעה הצוללת לעיני המלחים התורקים ערכו גם הם מעל אניות-המלחמה התורקיות שהיו גם הן מקושטות בדגלים, אובציות סוערות. האניות ירו יריות-תותח אחדות. התזמרת הימית נגנה את „המהלכה“ התורקית הלאומית ולקול הנגינה התפרצו המלחים העליזים בשירים פטריוטים ובקריאות הידד לכבוד השלטן ולכבוד הימיה העותמנית.
"החרות", שנה שמינית, מס' 55, 22 בנובמבר 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
["Müstecip Onbaşı", "Turquoise"]
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 