פלוגת האניות הולאדיבוסטוקית אצל חופי יאפאן – 26 ביוני 1904

דברי הימים

פְּלוּגַת-הָאֲנִיוֹת הְַוַלאדִיבֹסְטוֹקִית אֵצֶל חֻפֵּי יַאפַּאן.

כמה פעמים יצאה הפלוגה. – היציאות הראשונות. – והאחרונה. – האם אפשרית מלחמה עם קאמימורא? – שעור כמות האניות מזה ומזה. – מדוע הכריע מזג האויר? – היכלה האסקדרא הוולאדובוסטוקית לחתור לבוא לפורט-ארטור? – דמיון שוא. – שאלת חופש המבוא. – ה„מינות“ וה„קונטרמינות“. – שטתו של וויטהפט. – אימתי אפשרית היתה התחברות? – אין צרך להכנס בסכנה. – פרצה דחוקה. – תקות הצי הבאלטי העתיד לבוא. – הפלוגה טרפה טרף. – רשימות קצרות ע"ד הנזק.

יְצִיאוֹת צֹּלְחוֹת בְּעֵת סַעַר. האות הראשון היה, כאשר יזכרו קוראינו, בימי 14–10 אפריל. הפלוגה הולאדיבוסטוקית הצליחה אז ביציאתה, ותטרף־טרף. היציאה היתה לגינזאן, ותולדותיה – הַטְבָּעַת אנית המשא היאפאנית Kiushiu-Maru ושתי אניות קיטור של מסחר. מאז ועד עתה ארבע יציאות היו. כנראה, יצאה הפלוגה ביום 31 מאי. לפי זה היתה עמידתה בהחוף ארוכה מאד: לא פחות מן חודש אחד וחצי. בשלש יציאותיה הקודמות היתה הפלוגה הולאדיבוסטוקית בסך־הכל 19 ימים בים, ועל העוגן שלה בחוף עמדה 106 יום (מן יום 27 יאנ.). ובכן היו אניות המרוץ הרוסיות במשך 1/2 1 חדש בטלות מעבודה. הסבה הראשית היתה מציאות הפלוגה היאפאנית של האדמיראל קאמימורא החזקה מהרוסית – בים היאפאני. היא – היאפאנית, עמדה בחוף גינזאן (הנ"ל), ותשוטט פעם בפעם אצל חופי קוריאה, מצפון לגינזאן, ותסר לפעמים גם אל לשון הים של פטר הגדול. האסקדרא הזאת של קאמימורא לא עזבה כל הימים האלה את הים היאפאני. לא נכון היה לפני הרוסים לצאת עליה למלחמה. האדמיראל סקרידלוב צריך היה לבקש שעת כושר כזאת אשר אז היתה תקוה להמנע מפגישה עם אסקדרא זו. להמנע בדרך ודאי אי אפשר, אבל להמנע עכ"פ בדרך קרובה לודאי. שעת כושר כזאת היא רק בעת סער על ים זועף. נקל היה לראות מראש, כי שלש אניות המרוץ הגדולות הרוסיות של הקונטר־אדמיראל יעססען (ה„גרומובוי“, ה„רוסיא“, ה„רוריק“) תחזקנה בים יותר מאניות קאמימורא -, ולא רק מאניות שריון־הַמִכְסֶה (זה סוג מיוחד) כי גם מאניות המרוץ המכוסות שריון. הטעם פשוט מאד. אניות המרוץ הענקיות הן גדולות כדי 2,500–1,100 טאָנן מהיאפאניות. גם ארוכות הן כדי איזה עשיריות רגל (מן 18 עד 65) מהיאפאניות. וזה הוא ההבדל הטיחני <הטכני> בין המשוט בים שקט ובים זועף. כשהגל הוא קטן, אז תועפות חוסן אניות כ„הרוסיא“ או ה„גרומובוי“ הן למעצור. אניות כאלה אינן כה קלות הנוע ומהירות השיט, ומפני גדלן וכובד קביעתן הן כמטרה להפגושות (געשאססע) של האויב. אך לא כן בעת סער. הרצפות הגבוהות ותלפיות המדה והבנין תהיינה אז למעלות ולסגולות טובות: בעת אשר האניה היאפאנית, למשל, Asama, לא תוכל להעמיד פניה בגל גדול, כי חרטומה יצלול, יעלה, ירד, ורק בקושי גדול היה יכולת לאנשי חילה לירות מכלי התותח העומדים בקצה, יכולה האניה „רוסיא“ „לעשות בים דרך ובמים עזים נתיבה“ ע"י תעצומות בנינה. כן גם לא יבצר מאת אנשי חילה להתעסק בכלי התותח ולהמטיר יריות. כנראה, היה הים היאפאני בתחלת חדש יוני זועף מאד. האדמיראל סקרידלוב כון את השעה. הוא ידע היטב, כי בעוד אשר בים שקט צי האויב הוא קל ומהיר בתנועתו יותר מהצי הרוסי, בים זועף – נהפוך הוא. על כן שלח האדמיראל סקרידלוב את אניות המרוץ הרוסיות אל חופי  יאפאן. זה היה מעשה חשבון ודעת.

מְבוֹא הַיָם בְּפּוֹרְט־אַרְטוּר. גם הפעם היתה מטרת אניות המרוץ אך מרוּץ ומשוֹט, עבור וסבוב בים, בקרבת גדותיו אצל יאפאן. המטרה לא היתה פורט־ארטור. דבר כזה לא נתן להעשׂות בעת כזאת. אצל חופי קוואנטון (זה שם החבל כולו) חונה האדמיראל טוגו עם צי מלחמה אדיר, חזק פי ארבע, או פי חמש, משלש או ארבע אניות מרוץ רוסיות. לא תצויר אפשרות ההתגנבות וההתחמקות בקרבת הצי הזה בבחינת „רואה ואינו נראה“. חוץ מזה, הלא היאפאנים עסוקים שם מאד בשמירה. פעמים בשבוע הם מניחים שם הרבה משחיתים שטים. אמנם הספנים הרוסים הפורט־ארטורים שולים את המשחיתים ומנפצים אותם, אבל לא תצויר אפשריות נקוי החוף מהמשחיתים האלה במשך שנים-שלושה ימים. בגדר זה, אין אנו צריכים לסמוך על השערות. יכולים אנו להסתלק מן הספק ומן האומדנא, ולהביא את הדברים הרשמיים של הקונטר־אדמיראל הרוסי וויטהעפֿט. לפי הודעותיו, שולים בחוף פורט־ארטור, במספר בינוני, 2–3 מוקשים ליום. לעומת זה נקל הוא להניחה 30–20 מוקשים בכל לילה. זה הוא ההבדל בין „עקירה“ ו„הנחה“. אפשר להניח עשר פעמים יותר משיש סִפֵּק לעקור. אמנם יש עוד תחבלה אחת, והיא לפעל על ידי מהרסי־המוקשים, ה„קונטר־מינות“. כשמפוצצים „קונטר־מינות“, אז תנופצנה „המינות“ מסביב. אבל לזה צריכים למספר רב של „קונטר־מינות“. עפ"י החשבון, התפוצצות „קונטרמינא“ של 500 ליטרא פירוקסילין (זהו החומר המפוצץ) מטהרת את הים מ„מינות“ על שטח 90 רגל מסביב (ע"י זה היא גורמת את התפוצצות „המינות“). ולפי זה למען טהר לא את כל מבוא הים בפורט־ארטור, כי אם עכ"פ את המקום על שטח ארבע מיל (אנגלית) לאורך, ולערך 600 רגל לרוחב, צריך לפוצץ איזה אלפים „קונטרמינות“ (כלומר, אם לא נודע ברור, איה הניח האויב את ה„מינות“ שלו). זה הוא כמעט מן הנמנע. זו היא עבודה ארוכה, אך בטוחה. בעבודה זו היו הספנים הרוסים עוסקים בשקידה. בההודעה האחרונה של הקונטר־אדמיראל וויטהעפֿט מפורט־ארטור נאמר, כי בחוף נמצאו הרבה „מינות“, ואחרי המצאן נפצון הרוסים ע"י יריה. והנה עתה נפסק החבור המסודר בין הרוסים ובין פורט־ארטור, והאדמיראל סקרידלוב בוולאדיבוסטוק איננו יכול בשום אפן לדעת, עד כמה  נקה חוף הים בפורט־ארטור, ואם אפשר להכנס במובאיו ובמוצאיו. עכ"פ מהידיעות הרשמיות של הקונטר־אדמיראל וויטהעפֿט שבאו ביום 3 יוני, נראה, כי מן 14 מאי עד 1 יוני, לא יצאו אניות הרוסים מפורט־ארטור אל הים. יציאת ה„נאָוויק“, שעל אדותיה מודיע האדמיראל טאגו, עדיין איננה מכרעה את השאלה אם נֻֻפצו כל המינות היאפאניות אצל פורט־ארטור, או לא: ה„נאָוויק“ יושב אך 16 רגל במים, ורחבו אך 41 רגל, ונקל לו לעבור בלי פגע במקום שאין אניות השריון הגדולות יכולות לעבור.

דְבָרִים שֶׁאֵין צֹרֶךְ בָּהֶֶם. ובכלל אין להפליג את ערך השאלה, החפשי הוא המבוא לפורט־ארטור, או לא. מחנות אָקו, כנראה מהתלגרמות, עוד לא נגשו אף אל המצודות החיצוניות של פורט־ארטור (באור הדברים מצד הטחני בא בגליון של אתמול), ועוד לא אנס את המחנה הקוואנטיני לסגת אחור לפנים מן חומות המבצר בסניפיו החיצונים. לפיכך אין עוד לדבר על אדות השתערות („שטורם“) על פורט־ארטור, ואין כל צרך להפלוגה של הקונטר־אדמיראל וויטהעפט לשוט אל הים, ולהתנפל במלחמה מסוכנת על הצי היאפאני. אניות הרוסים, כפי שמבשרים כעת מעברים שונים, כבר הן מתוקנות ונכונות לצאת ולהפליג בים. בכל זאת אין הקונטר־אדמיראל וויטהעפט מפליג בים. מדוע? יען כי איננו חפץ לאבד המון „קונטרמינות“ לטהר את החוף, או להביא בסכנה את אניות הטורפידין הרוסיות, ויבחר להניח זאת ליאפאנים לאבד אנשיהם ואניותיהם בשעת הנחת „מינות“ שטות אצל ארטור. לשטתו של וויטהעפט יש על מה לסמוך. לוויטהעפט יש 6 אניות שריון, 4 אניות מרוץ גדולות כנגד 6 או 7 אניות שריון (האניה Yashima, שניזוקה זה חמשה שבועות, כבר הספיקה לגמור תקונה), עם 9 אניות מרוץ גדולות של האדמיראל טוגו. ובהיות כי עפ"י החשבון הרשמי, הפלוגה של האדמיראל קאמימורא (3 אניות שריון, 4 אניות מרוץ קטנות עם שריון על המכסה), גדולה היא מהפלוגה של הקונטראדמיראל יעססען, הנה יחויב מזה, שהתחברות הצי הוולאדיבוסטוקי עם הפורט־ארטורי לא תשנה את המצב כל עיקר. למען בטל את היתרון הזה, צריך היה לערוך מלחמה על האדמיראל טוגו ע"י הכוחות הרוסים המחוברים של אסקדרת יעסען (וואלדיבוסטוק) יחד עם אסקדרת וויטהעפט (פורט־ארטור). הדבר הזה אולי היה אפשרי תחת פקודת מאקארוב, כשפורט־ארטור לא היה נפרד מהיבשה, וכשהיתה יכולת להחליף דברים ע"י התלגרף עם וולאדיבוסטוק. כן גם אין כל צרך להאדמיראל סקרידלוב לשלוח את הפלוגה הוולאדיבוס' שלו לים הצהוב בסכנה להיות שם לטרף לצי היאפאני: כשיבוא הצי הבאלטי הרוסי בשלום, אז בלי שום סכנות תהיה יד הרוסים על העליונה בים – על פי החשבון הפשוט מאד.

תּוֹעֶלֶת אַחֶרֶת. בהשארו בולאדיבוסטוק יכול הקונטראדמיראל יעססען להביא תועלת גדולה יתר, מאשר בים הצהוב. דבר זה ראינו עתה בעליל לרגל התנפלות האסקדרא הרוסית על חופי הים ביאפאן. הפרטים ע"ד ההתנפלות הזאת כבר באו בהרצאת סקרידלוב. ממנה נראה, כי הוא נשאר בחוף, והאניה „בוגאטיר“ עמדה אז על העוגן בנמל. הפלוגה הורכבה משלש אניות מרוץ („גרומובוי“, „רוסיא“, „רוריק“), מזוינות ב 66 כלי תותח כבדים. האסקדרא של קאמימורא, שעמדה בים של יאפאן, היתה מורכבה, בחודש מאי העבר, משלש אניות שריון וארבע אניות מרוץ (עם שריון על המכסה) מזוינות ב 86 כלי תותח כבדים. לפי"ז היתה הפלוגה היאפאנית חזקה כדי שליש מהרוסית. למען דעת עד כמה הביא האדמיראל יעססען (או סגנו בעזאָבראזאוו) את עצמו בסכנה, צריך לדעת את מקום חניתו של קאמימורא, שלא נודע עד היום בדיוק. אם חנה קאמימורא במידזורא, בגינזאן, או עוד קרוב וסמוך משם יותר כלפי ולאדיבוסט', אז יכול היה לשוט מהר אל לשון הים של פטר הגדול ולהפסיק את הדרך לפני הפלוגה הרוסית ולכופה להלחם עמה. מדוע לא עשה זאת – בודא לבדו יודע. אך אם הפליג משם לסאסיבו (להביא פחמים, או לסבה אחרת) – אז באמת מן הנמנע היה לו להשיג את האסקדרא הרוסית ע"י רדיפה.

כַּמָה הִטְבִּיעָה הַפְּלוּגָה הָרוּסִית? לע"ע נודע שהפלוגה הרוסית הטביעה טראנספורטים יאפאנים בלשון הים הקוריאי, אצל אִי איקישימא, אשר בין אי טסושימא ובין חופי הים היאפאנים מהלך שלש שעות, 50 מיל מסאסיבה, שהיא הבסיס הראשי של צי יאפאן. מזה נראה שהפלוגה הרוסית ביציאתה האחרונה הרחיקה יותר לנסוע דרומה מאשר בחדש אפריל העבר. היא יצאה הפעם על אֵם־הדרך של הטראנספורטים היאפאנים ממודז'י, מסימונוסיקי, מקובי – אל חופי הים המאנדז'ורים. תנומת נועם ובטחון בלי דעת היו בעוכרי היאפאנים לבלי שמור היטב את הרוסים אצל וולאדיבוסט', ובעד הבטחון הזה נענשו קשה, אניות המשא Hitachi-Maru, Sado-Maru היו מהחדשות ומהנבחרות אשר בצי המסחר היאפאני מקניני חברת אניות הקיטור Nippon Yusen Kaisha. שתי אניות הקיטור האלה נבנו באנגליא בש' 1898, והוצאות בנין כ"א מהן עלו לסך 1/2 1 מיליון רובל, ותדמינה זו אל זו לגמרי; אך Sado-Maru היתה גדולה ומהירה מעט יותר [הננו משתמשים בזה בהידיעות הטחניות של המומחה הכותב בה„רוסקיא וויעדומוסטי“ ובספירות שבאו במה"ע „טאן“, שבעקבותיו הולך המומחה הנ"ל בכל החומר הסטאטיסטי. ויש רק להעיר, כי הרשימות האחרונות האלה, מפני חדושן – כי האניות נבנו בש' 1898 – עוד לא באו ב„אנציקלופדיא בריטאנניקא“, אשר בה הננו משתמשים לעניני הספירות האלה]. כמה נפשות ספו באסון – אין לדעת בדיוק. עפ"י מקצת ידיעות היו שם 6000 טאָנן משא וסוסים, ולפי"ז יכולות האניות להכיל 1400 איש, ויש אומרים – שהיו שם יותר. אבל אין לדעת, כמה הצילו את נפשם. האניה השלישית Ipzumi-Maru היתה קטנה מהנ"ל (אך 3000 טאָנן), וכנראה, זה אך מקרוב קנתה אותה הממשלה היאפאנית.

מוֹצָא דָּבָר. הנה כן היה זה מסע־טרף עם תוצאות חשובות מאד. הפלוגה הרוסית כונה היטב את העת ואת הצרך. היא לא קבלה על עצמה דברים נמנעים, כי אם דבר קשה שהיתה בו מקצת סכנה, ואת הדבר הקשה הזה עשתה. התכסיס הרוסי הוא להשהות ככל האפשר את המלחמה. הפלת האימה על דרכי הים ומעבר אניות המשא מסוגלת היא להשהות.

נ. ס.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 135, 26 ביוני 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s