טלגרמות.

[…]

אודיסה. במרחק שש עשרה ווירסטאות מאודיסה נעשתה בלילה התנפלות מזוינה על אנית-הקיטור „סופיה“, השייכת לחברת האניות הפרטית של פאלץ-פיין, שהלכה עם אורחים ומשאות מאודיסה לחורלי. בשעה 11 בלילה עלו אל מכסה-האניה העליון, שישבו ואכלו שם ארחת הערב אחד עשר אנשים וביניהם גם הקאפיטאן, שלשה אנשים מזוינים. בקראם „הרימו הידים“, אסרו את היושבים. שני שודדים אחרים אסרו את סגן הקאפיטאן וצוו עליו להוליך את  האניה חזרה לאודיסה, באיימם עליו במיתה, אם לא ימלא חפצם. כאשר נמצאה האניה בידם שדדו השודדים באחד התאים בהמחלקה הראשונה מאת הארטילי של הבנק הרוסי למסחר חוץ ארגז ברזל, שנמצאו בו חמשים אלף רו"כ, וגם לקחו מאת הנוסעים יותר מאלף רו"כ. אחרי אשר הטילו לתוך הים את הפחמים, את מחטי-הצפון, את הפעמון והעוגן, שברו השודדים אחת משלשת הסירות, שנמצאו באניה ויקלקלו את המכונה ויוציאו ממנה את הקיטור. אחרי כן צוו באיומים שונים לפוצץ את האניה ולבלתי לתת במשך שתי שעות שום אות, ויצאו יושבים בשתי סירות הימה. כעבור הזמן הניתן להם צוה הקאפיטאן למלא את האניה קיטור. מספר השודדים היה שמונה עשר. כל החפושים שנעשו למצוא אותם, היו לשוא. כעבור שעה באו לחוף הפיריסיפי שתי סירות, השייכות לסופיה.

"הזמן", שנה חמישית, מס' 144, 17 ביולי 1907, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.