למקרה האסון באניה „בולטורנה“
לסופרו של העתון „דין“ היתה שיחה עם רב החובל של האניה „צאר“, שהחיש עזרה ל„בולטורנה“.
ביום החמישי בבקר, מספר הקאפיטאן, קבלנו טלגרמה ע"ד האסון באנית „בולטורנה“. אני חשבתי ברגע הראשון למותר להחיש לעזרה ל„בולטורנה“, מפנ שעפ"י הטלגרמה נוכחתי, שאנו נמצאים מקום גדול ממנו. אני משכתי את דרכי. אולם אחרי שעה קבלתי שוב טלגרמה להחיש לעזרה ל„בולטורנה“, ואז רק החלטתי מיד למהר כפי האפשרות את דרכי ולבא לעזרתו.
הוא מספר בפרטיות, איך שעלה בידם להגיש ל„בולטורנה“, שהיתה מוקפת אש, ולהציל משם את הנוסעים.
ביחוד הצטיינו רק נוסעים בולגארים אחדים, שעמדו כל העת על משמרתם ועזרו לכבות את השרפה הגדולה.
ארבעה מלחים נשארו כל העת על משמרתם וחפשו כל העת את הנוסעים באניה להצילם מאסון. אולם פתאום נפוצה מכונה אחת והמלחים הגבורים האלה אבדו כולם.
אופיציר אחד השליך א"ע ביחד עם אשתו לתוך הים הגדול.
הנוסעים הליטים והאיסטוניים שנצולו ע"י האניה „צאר“ – מספרים כלם את מעשי גבורותיהם של מלחי האניה „צאר“ שבאו בסירות-דוגה קטנות פנו אל האמות, שעמדו על קצה אנית „בולטורנה“ עם ילדיהן בידיהן בעינים מלאות פחד וזועה, וצוו עליהן שיכניסו את הילדים בשקים וישליכו את השקים לתוך סירות-הדוגה הקטנות. ובאופן כזה הביאו המלחים את הילדים הקפואיים מקור ושכמעט נשאר רוח חיים בקרבם – אל האניה „צאר“.
הסירה הראשונה שהאניה „צאר“ שלחה לעזר ל„בולטורנה“ היתה נמצאת בסכנה גדולה, וכארבעים מינוטות עברו עד ששבה עם הנצולים ממות לאנית „צאר“.
המלחים שנשארו באנית „צאר“ מספרים שחכו בכליון עינים לשיבת חבריהם עם הנצולים.
בקריאות שמחה ובהתרגשות מרובה פגשו את סירת הדוגה עם הנצולים.
נטבעו מאה ושלשים וששה איש.
"הזמן", שנה שלישית, מס' 222, 21 באוקטובר 1913, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 