ענין „אפעם“.
המאורע הנפלא באנית הקיטור האנגלית „אפּעם“ יכול לשמש חומר מצוין לספור-אגדי; כל-כך הוא יפה ותמוה כאחד. אניה גרמנית הוכיחה בזה, לאיזו מעשי-גבורה ואומץ-רוח מסוגלים אנשיה.
כידוע, חשבו מקודם, שעל ה„אעפּעם“ התנפלה סירה תת-מימית והטביעה אותה. אפס כאשר באה האניה הזאת לחוף ניופּורט-ניוס שבארצות הברית תחת דגל גרמני, נודעו פרטי אבדתה הפתאומית. באניה זו פגעה אנית-מלחמה גרמַנית „מאֶעווע“, אשר הבקיעה לה דרך בעד הבלוקדה האנגלית אל הים האטלנטי. האניה הזאת הטביעה מקודם על דרכה שבע ספינות-קיטור אנגליות ואת אנשי הספינות הביאה אל תוכה. בשעת פגעה ב„אפּעם“ ירתה עליה והכריחה אותה לעמוד. אח"כ עלה על ה„אפעם“ לייטיננט גרמני, בערג, עם עשרים איש, והם קבלו את הפקידות הראשית על האניה. הם הרימו על ה„אפעם“ את הדגל הגרמני, ובאופן כזה נהיתה לאנית-מלחמה גרמנית. על ה„אפעם“, שבה נמצאו נוסעים כמאות איש אחדות וגם שבויים גרמנים, הובאו אנשי הספינות האנגליו שנמצאו על ה„מאֶעווע“, והאניה התחילה לשוט לעבר אמריקה. בדרכה הטביעה „אפעם“, בתור אנית-מלחמה גרמנית, עוד שתי אניות אנגליות.
בדברה ע"ד המפעל היפה הזה של ה„מאֶעווע“ מזכיר ה„פַאָס. צט"ג“ את נאומו של אסקוויט בבית התחתון בב' נובמבר. אסקוויט דבר אז על אדות פעולותיו של הצי האנגלי. הוא אמר: „הצי האנגלי טהר את כל האוקינוס מקצה העולם האחד עד קצהו מאניות-מרוץ גרמניות ומכל צי-המסחר הגרמני“. להלן אמר בגאון: „איני מאמין, שבקורות העולם יוכל איזה לאום להראות על מפעל כביר כזה“. מעשה גבורתה של ה„מאֶעווע“ צריך להוכיח לאסקוויט את טעותו.
ע"ד בואה של „אפעם“ לאמריקה נתקבלו עוד הטלגרמות האלו:
סוכנות „רייטר“ מודיעה: הקפיטן האריסון של ה„אעפם“ ספר להלוצמאן, שהכניס את האניה אל החוף: היה יום בהיר, כאשר ראינו אניה, אשר נדמתה לספינת-משאות רגילה, אשר הלכה והתקרבה. אנחנו לא פחדנו מאום ולא עשינו שום הכנות לפגישת האניה. לא חשבנו כלום ע"ד אפשרות של התנפלות. פתאם ירתה האניה לאורך דפנינו, לאות, שנעמוד תחתנו. יחד עם זה הורם כעין מסך של בד-מפרשים ונראתה בטריה של תותחים כבדים על מכסה האניה הזרה. אנחנו נכנענו, מבלי שום התנגדות. תחת חסות התותחים האלה עלו על אנייתנו חיילים, אשר פרקו את הנשק מעל המלחים וסגרו אותם בחדר אחד. עשרים שבויים גרמנים, אשר נמצאו על מכסה האניה, הוצאו לחפשי והם עזרו להחיילים. כאשר שמה האניה את פניה לעבר האמפטון, העמד גרמני אחד ליד התחנה האל-חוטית של האניה וקבל פקודה לקבל את כל הטלגרמות הבאות ולבלי להשיב עליהן, למען שלא יודע מקום האניה. את המלחים ואת הנוסעים היו מוציאים בכל יום בחבורות קטנות אל מכסה האניה לשאוף אויר. באופן כזה שלטו הגרמנים המעטים במאות שבוים. הלוצמאן הודיע להלן, כי הנוסעים לא התלוננו על ההתיחסות אליהם מצד הגרמנים.
מרוטרדם מודיעים לה„בּ. טג"ב“: ב„חוגים של יודעי דבר“ אינם חפצים להאמין בידיעה, שה„מאֶעווע“ יצאה מקיעל והבקיעה לה דרך בעד הבלוקדה האנגלית בתור אנית-משא שווידית. משערים יותר, שהאניה אשר פגעה ב„אפעם“ היתה האניה הגרמנית, אשר נמלטה לפני שנה אחת מן האיים האזורים ועקבותיה לא נודעו עד היום.
מאמשטרדם מודיעים לה„פאָס. צט"ג“: מובן מאליו, שבאנגליה מביעים את החפץ לדעת פרטים יותר על-דבר ה„מאֶעווע“. הממשלה האנגלית צותה לציריה שבוואַשינגטון להתחיל חקירה ודרישה נמרצה על האניה „מאֶעווע“ ואנשיה, מפני שהאניה הזאת, כפי שמשערים, הוציאה לפועל את שיטה בסיוען של אניות-קיטור אמריקניות (?). אניות-מרוץ אנגליות אחדות קבלו פקודה להשתתף בחפוש ה„מאעווע“.
סוכנות „רייטר“ מודיעה, שהדפרטמנט הממלכי בוואשינגטון הודיע לציר האנגלי, שלהקונסול הגרמני בנורפולק ניתן הרשיון לבוא בדברים עם נוסעי ה„אפּעם“; לכל האנשים הנמצאים על האניה, מלבד החיילים הגרמנים, ניתן הרשיון לעלות על החוף.
בנוגע לגורלה של האניה עתה מודיעה ה„אסוסייטעד-פרעס“ מוואשינגטון: מיניסטר החוץ לנסינג החליט ששום שאלה אינה יכולה להתעורר, אחרי שה„אפעם“ צריכה להחשב בתור „שלל-הים“. ואולם יש עוד פרטים ידועים, שעליהם צריכים לדון. כן, למשל, צריך לדון עוד ע"ד סירובו של הלייטיננט ברג לתת להמלחים האנגלים, אשר שמשו על האניה בתור תותחנים, לעלות על החוף.
סוכנות „רייטר“ מודיעה, מוואשינגטון, שהציר הגרמני, הגראף ברנסטורף, הודיע באורח רשמי ללנסינג, שה„אפעם“ שטה להאמפטון בתור שלל-ים על סמך החוזה בין פרוסיה ואמריקה ביחס לשלל-ים. ה„טיימס“ מודיע אף הוא, שמתחזקת הדעה,כי לה„אפעם“ ינתן הרשיון להשאר בניופורט-ניוס בתור אניה גרמנית.
סוכנות „רייטר“ מודיע לבסוף מוואַשינגטון מיום הג' פברואר שלנסינג החליט, כי ה„אפעם“ תהיה נחשבת לשלל-ים, ולכן, על סמך החוזה בין גרמניה וארצות הבירת, היא יכולה להשאר בחוף, או להפליג אל הים, כחפצה.
ע"ד שוויו של שלל הים מודיעה סוכנות „רייטר“, כי על ה„אעפם“ נמצא סכום של מאת אלף מַרק במטבעות-זהב. מחיר המשאות שעליה עולה לשלשה מיליון מַרק. מחיר האניה עצמה עולה גם הוא לשלשה מיליון. ספינות-הקיטור, אשר ה„מאֶעווע“ הטביעה אותן מקודם, עלו גם הן יחד עם המשאות שעליהן לשלשים מיליון מַרק בערך.
* * *
מסביב למלחמה
לגורלה של האניה „אפעם“
המיניסטר האמריקני לנסינג הודיע, לפי"ד „רייטר“, שהשאלה היחידה שעליה אפשר עוד לדון ודנים, היא: כמה זמן יכולה „אפעם“ להשאר במימי אמריקה. החוזה בין אמריקה ופרוסיה אומר, שאניות משלל-הים של הצי הגרמני יכולות להכנס אל מימי אמריקה ולצאת מהם בלי מפריע. מצד גרמניה אומרים, שהאניה „אפעם“ יכולה להשאר בהאמפטון-רואד כל זמן שתמשך החקירה של ביה"ד לביזת-הים.
הגוברנטור האנגלי בסירא ליאונה, סיר עדוארד מרווטהער, שגם הוא נמצא בין הנוסעים על האניה „אפעם“, מסר לסופרו של ה„אסאָסייטעד פרעס“ פרטים אחדים ע"ד תפיסת האניה.
„כדור אחד עף ממעל לאניתנו, – מספר סיר מרווטהר, – לנו היה רק תותח אחד קטן של שלש אצבעות, שלא היה מועיל כלום, בשגם שאנשי האניה היו פזורים בחדרים ובתאים השונים, אי אפשר היה להראות שום התנגדות. הגרמני התחיל תיכף לדבר אלינו על ידי המיגאפון (קנה-הדבור באניות), והקפיטן הודיע תיכף, שאנו מובילים שבויים גרמנים לאנגליה. תיכף לזה הורדה מאנית-המרוץ הגרמנית סירה עם כ"א איש ועם הלייטיננט ברג, הם שחררו את השבויים הגרמנים וזיינו אותם בקני-רובה ובריבולברים והיו לאדונים לנו. לבסוף נשארו 43 גרמנים על ה„אפעם“, אשר שמרו עלינו. אנית-המרוץ הגרמנית נשארה שני ימים לצדנו.
„כאשר נראתה האניה „קלאן מאקטאוויזי“ על האופק, הוספנו לשוט לעבר הנטיה שלנו כמקדם, ואולם אנית-המרוץ הגרמנית מהרה ישר אל האניה האנגלית, אנית-המרוץ נראתה שוב כספינת-משא פשוטה, אבל ה„קלאן מאקטאוויזי“, כפי הנראה, חשדה בה, מפני שפתאם ירתה אל האניה הגרמנית בלי התראה. תיכף לזה הורידה אנית-המרוץ את המסוה אשר עליה והתחילה להריק אש על ה„קלאן מאקטאוויזי“. זה היה קרב יפה, אם שהתנהל רק בין שתי אניות ונמשך רק חצי שעה. התותחים הגרמנים המטירו על האויב מטר כדורים, אשר המיתו מלחים אחדים ופצעו כששה מהם. שתי האניות נלחמו משטח קרוב מאד, ופעולת הכדורים היתה איומה. אבל גם בתנאים אלה לא חפץ הקפיטן הבריטי להכנע הוא הוסיף לירות מתותחו היחיד בעל שלש האצבעות והאויב השיב על זה בכדורים גדולים. כאשר חדלו הגרמנים לירות, התחילה „קלאן מאקטאוויזי“ להתהפך. רבים מאנשי האניה ניצולו. לבסוף זרקה האניה הגרמנית שתי טורפידות שפגעו ב„קלאן מאקטאוויזי“ והטביעו אותה. הגרמנים הורידו תיכף את סירותיהם ומהרו אל המקום, ששם נטבעה האניה, בכדי להציל את הטובעים“.
על האניה „אפעם“ נמצאו כמאתים אלף ל"ש במטבעות זהב. מרווטהר הדגיש, שהגרמנים התיחסו להשבויים הבריטים בנימוסיות רבה.
שבוי אנגלי אחד אמר, שאנית-המרוץ הגרמנית היא אניה חדשה, היא מכילה לכה"פ 5000 טון ומאות איש אחרות, הנושאים על כובעיהם שמותיהם של אניות שונות. הגרמנים הניחו על ה„אפעם“, תיכף בעלותם עליה, בומבות רבות ואיימו שיפוצצו את האניה, אם יתקוממו נגדם.
"הצפירה", שנה ארבעים ושתים, מס' 31, 6 בפברואר 1916, עמ' 1; מס' 33, 8 בפברואר 1916, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
[Clan McTavish]
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 