מסיני.
האדונים קנייקר, גיאָ וּוואָלף, אשר יצאו מסועץ לסיני רוכבים על גמלים לתור את הצמחים ובעה"ח הנמצאים שם, הגיעו מקץ חמשה עשר יום שלמים ובריאים לטאָר (נמל ותחנות לבדיקת הגוף). […] בטאָר נתקבלו הנוסעים בסבר פנים יפות מאת מנהל תחנות-הבדיקה האדון ד"ר זכריה-דיס ביי, אשר הספיק להם כל משאלותיהם ביד רחבה. גם השר המשגיח על חצי-האי סיני האיר פניו אליהם, ויודיעם, כי מטעם שר המלחמה במצרים יהיה להם מגן וסתרה.
החקירות המדעיות אשר אספו הנוסעים על דרכם עלו הרבה יתר מאשר שערו מראש. הם מצאו שם פנים חדשות בממלכת החיה והצמח, אשר החקירה והדרישה על אדותן מחכות עוד לימים הבאים. ביחוד נכבדה מאד חלוקת מיני בעלי החיים והצמחים לפי הבדל שכבות האדמה, רחב גלילות הארץ וגבה שטח המקומות. לפי חקירות התירים נפלגה שם הארץ לשלשה ראשים: לאדמת מדבר, המתחלת מן 0 עד ששים מטר גבה; לאדמת העמקים (ואדי) הגבוהה מששים עד אלף וחמש מאות מטר, ולאדמת ההרים. אם השעורים האלה מתאימים גם לפאת דרום ולפאת מזרח של חצי-אי סיני, זאת ידברו הימים הבאים, כאשר תבצע האורחה את מעשיה וחקירותיה.
בקרוב ישובו התירים לחקור גם את פאתי מזרח ודרום בחצי אי סיני, ודבר זה ימשך כשני חדשים. אך בין כה וכה מצאו שעת הכושר לשוב לקאירא לשבוע ימים להצטיד שם בכל הדרוש, יען בימים האלה הפליגה מטאר לסואץ אנית „סט' גיאורג“ המובילה המון נוסעים אל המקומות הקדושים.
אין להביע את המהומה ואת המבוכה ואי-הסדרים השוררים באניה כזאת. הספינה, הקטנה לפי ערך, הכילה בקרבה 982 איש (סורים, טורקים ורוסים), בהם מצטיינים הראשונים בגנבה, במחלקת ובהרבות שאון והמולה. ויש אומרים, כי לא המקומות הקדושים אך הגנבה היא מחוז חפצם בדרכם זה. הנודדים מלאו את האניה עד אפס מקום; בכל פנה ובכל קרן זוית אשר מצאו שם רבצו למעצבה מתגוללים בסחי ומאוס עד לעורר זועה. עליהם רוחש כל שקץ למינו רמש ואין מספר. ענג אמתי לחוקר טבע הרמשים!
מה איום המראה אשר יציג לעיני הרואה צלם פני הנוסעים ההם. פנים צנומים דלים ויבשים בוערים באש קנאות, לא רק גברים, אך משפחות שלמות, בהם ילדים קטנים מתארחים לחברה ההיא, כי משוש נפש כל אחד הוא לחדש את הנסיעה הקדושה הזאת כמה פעמים שיוכל. בשמחה יקריב הנוסע כל אשר לו, ישא כל עמל ותלאה אך למען הגיע אל מחוז חפצו הנערץ והנקדש. רכוש שלם, כ"ד ליטרא שטרלינג לכל הפחות (480 מרק) יפזר העני הלז לצרכי הנסיעה ההיא.
הרופאים בטאָר גם רופא האניה מספרים מעשים אשר לא יאומנו. מכל הנודדים למקומות הקדושים, שבים אך שתי הידות, גם אם חלירע ונגף לא יגעו בהם לרעה. לרגלי חסר כלכלה וטלטול ועוד סבות אחרות שכיח אצלם מאד שלשול דם (דיזנטריה) המפלת מהם רב. ואולם הדבר המעורר ביותר רגש חלחלה ופלצות הלא הוא העובדה הידועה כי בסביבות מיכה ומדינה וערי החוף הסמוכות אליהן נמצאים כשלש מאות אלף בדויים המתפרנסים ומתעשרים מן השוד והחמס. הם מתנפלים על בני אמונתם הנודדים אל המקומות הקדושים יציגום כלי ריק וירצחום נפש. ומי יאמין לשמועה, כי הנבלה הזאת תעשה בידיעת ובהשתתפות הנציב והשליט (שריף), ממלא מקום השולטן! (לפי הידיעות האחרונות שלחה ממשלת תוגרמה גדודים מדמשק להלחם בבדויים אלה, אך ישועות גדולות לא נעשו בארץ).
בטאָר ראו הנוסעים נשים מן העולות לבקר אדמת קדש ואצבעות ידיהן כרותות בידי השודדים אשר חמסו את טבעותיהן. ובכל זאת לא תשמענה האמללות בקול יועץ המדבר אליהן לבלתי עלות שנית אל קברות הקדושים.
בלילה מתה אשה אחת וישליכו את נבלתה אל הים ולא נתנה רשות לבני לויתה לטהר בתחלה את בשרה כדת. הדבר הזה אי אפשר מפני דחק המקום ומפני שמירת הנקיון. לדאבון לב השליך נחשול של ים את פגר המתה אל מול קיר האניה, ושם נאחז בחבלים התלויים וכה נמשך אחרי הספינה כשעה חדא – הוי מפלצת וזועה! – עד אשר הצליחו להפרידו. המראה הזה עורר בקרב הערבים רגשי חמה ונקם. מה היו עושים שנים עשר הנוצרים מול חמת קנאות של 982 איש מרי נפש לו הגיע הדבר לסכסוך ומחלקת!
לרופא האניה האדון ד"ר פֿאָטיוס מקונסטנטינופול הצליח להרגיע את סערת הלבבות כי הוא יודע את השפות השונות השגורות בפי הנודדים ובכל הדרך השגיח אליהם באהבה וברחמים גדולים ויקן את לבם לאהבה.
הנוסעים שבעו נדודים, כי נשבו רוחות מתנגדות והספינה שלא היתה מסובלת כראוי נאבקה בהן בכל מאמצי כח. אך מה ישמח לב התירים חוקרי טבע הצמחים והרמשים, אם אחרי כל הטלטולים וההרפתקאות האלה ישכבו שנית בחיק המנוחה וההוד הנשגב השפוך על גבעת הסלעים אשר בחצי-אי סיני ויוסיפו להתעסק בעבודתם הפוריה ורבת החפץ!
"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 74, 14 באפריל 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 