דיגת הפנינים בארץ-ישראל.
באיזה עתונים אני קורא איזו הצעות על אדות צידת שבלולים או קונכאות ודיגת פנינים בחופי ארץ ישראל, ומוצא אני לנכון למסור תמציתן של ההצעות האלו:
אלה אשר עסקו במקצוע זה, כבר ידעו מזמן רב כי גם בהירדן, בנחל יבוק, ובים כנרת נמצאים קונכאות ושבלולים הרבה מאד, כי טבע המים ומזג האקלים גורמים להפראתם של אלה. אבל בכל זאת לא נחקרה השאלה הזאת כראוי, למען שיהיה אפשר לבא לידי מסקנות ברורות, על כמותם ואיכותם של בעלי הקליפות הללו והסבה מובנה, היות כי עבודת הפנינים נעשית בימינו על יסוד המדעים החדישים ובעזרת כלי מלאכה חדישים – ומה פלא אם בארץ ישראל, ואפילו בכל אזיא, עוד לא נעשו נסיונות כאלה.
עד עתה היו רגילים לעסוק במקצוע זה, בציד הפנינים, עפ"י רוב רק בשני הימים הללו, בים האדום, (ים סוף) ובלשון הים הפרסי, ובמקצת גם בחופי ים התיכון וים ההודי.
התחנות העיקריות והיותר גדולות נמצאות בהחופים הדרומים-מזרחים של ארץ ערב. שם ידיגו את הקונכאות והשבלולים מהמינים היותר יקרים במחירים שהם נמכרים באירפה במחיר 1500 עד 2000 פראנק כל טון. והפנינים הנמצאים בהם נשלחים עפ"י רוב לפריז וללונדון, ומשם יביאום סוחרי אוסטריה ואשכנז ע"י סוכניהם המיוחדים.
גם בשני עברי ים סוף, ועל האיים אשר בלשון ים הפרסי, נמצאים בתי עבודה למקצוע זה. הפועלים הם ברובם מבני הארץ, ערביים ובידואים, והעבודה נעשית באופן פרימיטיבי הכרוכה בסכנת נפשות.
סדר העבודה הוא ככה:
דיגת הקונכאות או השבלולים תחל בחדש מרץ וגומרת במאי, ואח"כ היא מתחלת שנית בספטמבר וגומרת בסוף אוקטובר, מפני שבזמנים אלו מי הימים ההם הם צלולים ושקטים ואפשר לצפות ולהסתכל בעומק עשר או חמש עשרה רגל. הערבים נכנסים שנים שנים בכל דוגה, כשהם ערומים, ומסתכלים וצופים אל תוך המים, ובראותם קונכא על קרקע הים אז יצלול אחד מהם הימה לצוד את הציד המבוקש בחריצות מפליאה, כי כן הורגלו מימי ילדותם בזה. אבל לא לעתים רחוקות יש עליהם להלחם עם תנין-החרב (שווערד-פיש), שאַרק אשר כברק יטוש על הדיג ויבתקהו בחרבו, לעיני הדיג השני היושב בדוגה ומביט בצרת נפש אל מחזה העצב ואין לאל ידו להושיע.
לעומת זה, הנה צודי-הפנינים באמריקה אינם מסכנים נפשם כלל. הם כבר משתמשים בההמצאות החדישות, ובמיוחד במיני מלקחים ארוכים אשר בהם ידיגו קונכאות ביום אחד יותר מאשר יעלו בידי הערבים במשך שבוע ימים.
מהראוי היה כי מוסדותינו הכספיים יתענינו במקצוע זה, וישלחו מוּמחים מיוחדים לחקור את המקומות ההם שאפשר ליסד שמה אינדוסטריה למקצוע זה עפ"י המכשירים החדישים, ולהשתדל בהשגת קונציות, והיה זה מקור חדש וגדול נפתח לפרנסת כמה מאות נפשות. וגם תביא מהפכה גמורה בכל המקצוע הזה בכל ארץ-ערב.
מ.
"מוריה", שנה חמישית, מס' 388, 10 בדצמבר 1913, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 