בארצנו.
חיפה. יום ד' ו' טבת.
[…]
– והחורף שורר אצלנו בכל תקפו; בכל השבוע יורד גשם חזק ורב, רוחות חזקים מנשבים, וקור גדול שולט גם הוא, והים פשוט השתגע. כל השבוע הוא זועף וסוער מאד ובזעפו הרס את הגשר שאצל הנמל, וגם כותל שהיה בנוי על שפת-הים ונכנס מעט לתוכו נהרס מחוזק דחיפת הגלים והמון משבריו. האניות הנסות מנמל-יפו אינן מוצאות עוד גם פה מקלט בטוח. אנית-משא-יונית טעונה עצי-בנין בעד יפו-ירושלם, שברחה מהסער הגדול מחוף יפו, להסתר במפרץ עכו הנחשב תמיד למקום שוקט לעמת חוף יפו – ברחה מהפח ותפול אל הפחת. כי הסערות החזקות שברו את תרנה מיסודו והאניה עומדת לטבוע. סירה אחת נאבדה בחשכת הסערה והרבה עצים ממשאה נפלו המימה, וגלי-הים נשאום אל החוף. עם העצים והתרן נפל הימה גם מלח אחד שנפצע פצע אנוש בנפילתו, אך הצליח להתאחז בגזרי העצים ויחד אתם השלך מגל אל גל כל הלילה ובבקר הגיע אל היבשה. המלח חי אך מצבו מסוכן.
הספינות העוגנות עתה בחופנו אינן יכולות להושיט שום עזרה להספינה הטובעת, כי די להן להגן על עצמן מחמת הסערה.
– מעירנו נשלחה סירה גדולה עם ארבעים פועלים לתקן את בדקי האניה.
יום א' י' טבת. הסער עודנו מתמיד ומתגבר בכל יום, האניה הרוסית שהפליגה ביום הששי ליפו שבה באמצע הדרך, ובערב נסתה עוד פעם להפליג, אך הוכרחה לחזור. האניה האוסתרית לא הגיעה אלינו ביום השבת, מפני הסער, ותשאר בנמל-סעיד.
[…]
– ערבי בן 18 שנה נטבע היום בים. הוא רכב בחמור על שפת-הים אצל נחל-קישון, ויגיעהו גל-שוטף ויסחבהו הימה יחד עם חמורו. החמור הצליח לצאת וילך ישר לבית בעליו. הערבי הוצא מת.
"מוריה", שנה שלישית, מס' 152, 8 בינואר 1912, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.