דברי ימי עולם!

ביירוט. ביום כ"ב לחדש העבר, היה רוח גדול וחזק, והים נראה כסיר נפוח. ביום ההוא באה אנית קטור מחברת הללאיד, ולא עצרה כח להשליך את יתד השקיעה נכח העיר, ותנס ותבוא לחוף „גינאס“ (מקום קרוב להעיר אשר הרים יקיפוהו משלשה רוחותיו, ושמה אין פחד הרוח לנגדן). ויהי כאשר קם מעט השאון לדממה, ותיגש אל חוף העיר וכרגע סבוה אניות הקטנות, וירדו שני אנשים לתוך אניה אחת. ולא ארכו רגעי השקט, ושאון גלי הים יהמיון ויתגעשון עוד הפעם והאניה הקטנה נהפכה והאנשים השנים טבעו בים. ביום המחרת נמצא הנטבעים האחד היה ממדינת פרס, ורעהו היה כושי ולפי הנשמע הפרסי היה איש עשיר ורב אוצרות – . הממשלה יר"ה שמה עין ותמשוך קו חשד על מלחי אניה הקטנה ותתנם בבית האסורים –.

בימים ההם, נשברו עשר אניות, וימותו מאה מלחים לא נמלט אף אחד מהם.

"חבצלת", שנה ראשונה, מס' 12, 3 במרץ 1871, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.