האסון אשר קרה את אנית הקיטור "ווסטפילד" – 1871

אמעריקא.

נויארק, י"ג מנחם אב תרל"א לפ"ק. כבוד הרב בעל המגיד שלום! מקרה נורא החודר כליות ולב קרה ביום אתמול בעירנו נויארק לרגלי האסון אשר קרה על האני קיטור Westfield העוברת מנויארק להאי Staten Jsland. יותר משתי מאות נפש אדם נאבדו, ברגע אחת נשבר דוד הקיטור (דאמפף קעססעל) וע"י כח הקיטור שיצא מן הדוד נשברה האניה לרסיסים וכל האנשים הנמצאים על חלק האחרון מהאניה נהרגו ונפצעו וירדו מצולה באין מציל. גם אחדים מאחינו ב"י מצאו קברם במים האדירים. טובים היו אלה אשר ירדו מצולה מאלה אשר ע"י כח העקספלאזיאן השלכו הנה והנה. אין בכח עטי לתאר לפני הקורא את האסון הנורא כאשר היה אבל רק לרגלי המכתבי עתים אתנהלה ורק מעט מזעיר אספר. בשעה הראשונה עמדה האניה הנ"ל הכן לעזוב את החוף, והאניה היתה מלאה כצאן אדם מאנשים נשים וטף נוסעי בכרכרות בעגלות צב וכו' וכו' ההולכים לשאוף רוח צח על האי הנ"ל. –

וכאשר נתן האות לעזוב את החוף, ברגע זו נשמע כקול רעם בגלגל והאניה התפוצצה לרסיסים. בעת המבוכה איש את אחיו לא ראה כי גדלה המהומה ואד הקיטור כסה את האניה ברוחב חמשים רגל. אלה רחפו באויר בערך שלשים רגל והשלכו מצולה. הנמלט מן המים נפל לתוך כבשן האש והנמלט מן האש השלך הרחק מהאניה במרחק חמש מאות רגל ואלה אשר נפלו ביציע התחתון של האניה גורלם היה מר מאוד, כי הקיטור הרותח אכלם ממש. אחרי עבור הבהלה הראשונה מצאו גויות מושלכים ארצה בלי ראש בלי רגל בלי יד וכו' ומה נורא היה המחזה לראות את אלה אשר לחמו עם גלי הים בעד חיהם. לבי יתר ממקומו בזכרי עת עמדתי לפני הב"ח אשר הביאו שם האומללים מתבוססים בדמם, ילדים רכים וענוגים הובאו בלי דעת למי הם ומה שם הוריהם. הרוב מהאומללים אשר נפשט עורם מעל בשרם לרגלי הקיטור הרותח גורלם מר מאוד יען כי אין בכחם להבליג על מכאובם הנורא.

מקרים נוראים כאלה רק באמעריקא יקרו ויאתיו וכמעט בכל יום. ואם תשאלני קורא יקר! היתכן? ע"ז אענך כי חיי איש באמעריקא הנם תלוים לו מנגד ואין איש שם על לבו לדאוג על זה ולגדור בעד מקרים נוראים כאלה. אין לך חלק בתבל אשר ירבו מספר הנהרגים והנפצעים ע"י מרכבות ואניות קיטור כבאמעריקא. בדוד הקיטור השתמשה האניה תשע שנים רצופות, וזה לא כביר נמצא החסרון בהדוד אבל הקאמפאניע לא החליפה אותו בחדש רק מלאה את החסרון והושב לעבודתו כמקודם. דעת לנבון נקל כי לא היה יכול לעשות את מלאכתו כדוד חדש. האינגיניער (ר"ל המשגיח על המכונה) העיד בפה מלא כי זה שמנה שנים אשר נתקבל מהקאמפאניע לאינגיניער ולא דרשה אחרי כתבי תעודתי' אף פעם אחת אם מוכשר הנהו להיות מנהל המכונה!! רק באמרו כי אינגיניער הנהו קבלה אותו הקאמפאניע בלי דעת את כשרונותו. כח הדוד היה נחשב לעבוד בכח 24 ליטרות בכל הדחה, והדוד עבד ביום ההוא בכח שלשים (וי"א יותר) לטרות בכל הדחה כאשר העיד ע"ז אחד ממשרתי האניה. הנשמע כזאת? ועוד תתפלא לשמוע כי בחודש העבר נתנו המשגיחים על האניות קיטור מאת הממשלה כי המכונה על האניה הנ"ל הנה במצב היו"ט. לב העם נגרש כים סוער ומבקשים משפט צדק מאת הממשלה להעניש את החיב דבר ומי יודע אם יעלה בידם. צדק ומשפט באמעריקא זה הוא הדבר היותר קשה למצוא פה. מכתב עתי אחד לא ידע בשת באמרו היום, "כי אחרי סתימת הקברים של האומללים ינוח העם מעצבו ומרגזו!" בעוד אשר בכל שעה מעלים מן המים אומללים במספר רב ועצום. הממשלה מוואשינגטאן שלחה שופטים אחדים לעירנו לדרוש ולחקור אחרי שרש הדבר.

הדאבתי את לבך קורא נכבד! במחזה איומה, לכן בוא נא אתי ממקום המהפכה אנהגך אביאך אל מקום אחר אשר אשמח את לבך ולב כל חובב עמו. בשבוע העבר התלונן הכהן Parker מבית התפלה של המעטהאדיסטים Methodisten בעירנו נויארק באזני שופטי העיר כי היהודים הדרים בקרבת בית התפלה הנ"ל עושים את מלאכתם ביום א' בעת התפלה, ועבודת האלהים תתנהג עי"ז בכבדות' ובקש מאתם כי יניאו את היהודים מכל מלאכה ביום א'. הסכת ושמע מה ענו אותו השופטים וז"ל יען כי היהודים שובתים ממלאכתם ביום השבת לכן אין כל צדקה לנו להפריעם ממלאכתם ביום א'. ואם לא טוב הדבר בעיניו יעתיק נא את בית התפלה למקום אחר אשר לא ישמע שם קול הבעלי מלאכות. […] היי ברוכה את ארץ החופש והדרור וכנהר ינטה לך השוכן שחק שלום ואושר להצלחת יושביך כחפץ אוהב עמו וארצו.

ישראל לינדנער.


"המגיד", שנה חמש עשרה, מס' 33, 23 באוגוסט 1871, עמ' 3-4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s