מקרה מלבב מאד שקרה לאשה זקנה אחת – 1896

יפו.

אנשים סוחרים מאחינו ששבו בשבוע החולף מבירות ספרו מקרה מלבב מאד, שקרה לאשה זקנה אחת, אשר חובה היא על כל איש לפרסמו ברבים, בהראותו לדעת כי לא פסו אמונים אשר יוכלו להיות למופת ברגשי היושר ורוח הנדיבה אשר יפעמום והנכונים לעשות צדקה וחסד בכל עת, גם עם אנשים אשר לא מבני אמונתם הם. אשה עבריה זקנה נסעה באניה הרוססית ליפו, על מנת לעלות ירושלמה לבלות שם שארית ימיה. ויהי במשך עשרה ימי הבקרת (קרנתין) אשר בם עמדה האניה בחוף בירות, ויודע להמלחים אשר על האניה כי צרור כסף צרור באחד מבגדי הזקנה, ויבואו אליה בערמה, ואחרי כרכורים רבים ותחבלות און הצליחו לגנוב את צרור הכסף שהכיל תכריך שטרות אחדים בני מאה רו"כ.

ויהי אחרי כן בחפש הזקנה את צרור הכסף ולא מצאה, ותחל לזעוק מרה ולהתחנן להמלחים כי ישיבו לה את הגנבה, אך הם שחקו על משבתה באמרם כי לא יתכן כי ביד אשה עניה כזאת יהיה צרור כסף, וכל צעקותיה לא הועילו לה מאומה.

ורופא הקרנתין בבירות הנהו איש יהודי, איש נכבד ומטיב לכל, ויהי בראותו את צרת נפש הזקנה בהתחננה על צרור כספה אשר הוא משענת חייה האחת לעת זקנתה, נכמרו רחמיו, ויבוא בדברים עם רב החובל אשר להאניה הרוססית כי ישתדל להתחקות על שרשי הגנבה הזאת למען דעת האם שלחו המלחים ידיהם בצרור הכסף או לא, ויבטיח לו רב החובל כי יעשה חקירה ודרישה כיאות, והאניה הפליגה לדרכה.

ויהי אחרי שבועות אחדים ותעש האניה עוד הפעם את מהלכה לבירות וכאשר עמדה בחוף שלח רב החובל לקרוא את רופא הקרנתין וימסור לו את תכריך הכסף כמו שהוא אשר עלתה בידו להציל מיד המלחים, ולא נפקד ממנו אף רו"כ אחד, בבקשו אותו כי ימציאהו ליד האשה הזקנה. וישלח הרופא הנכבד לבשר בבית מסחר הגביר ה' מענדילזאהן בבירות, אולי ידעו שם איה הזקנה למען השב לה את אבדתה אך עקבות הזקנה לא נודעו ומי יודע אם איננה מתגלגלת תחת שואה בפורט-סעיד או בעיר אחרת וצפויה אלי חרפת רעב, והחובה על כל איש שיודע דבר מה אדות הזקנה להודיע בבירות, למען יושב לה כספה אשר אולי נוגע בנפשה. ראוי לתהלה רב החובל אשר להאניה הרוססית על התאמצו למצוא את הגנבה, וביחוד יאתה תודה רבה לבן בריתנו רופא הקרנתין הנכבד על השתדלותו לטובת הזקנה הענייה כי לולא זה כי אז נשארה הגנבה בידי המלחים וכספה היה הולך לטמיון.


"חבצלת", שנה עשרים ושש, מס' 44, 14 באוגוסט 1896, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s