מהנדס א. ק. פולי –.
הסירה תחת-המים.
(רשימות טכניות).
I.
כל המומחים בתכסיסי מלחמה באירופה, מודים עכשו, שגרמניה הכינה להם במלחמה הנוכחית עוד הפתעה גדולה מלבד תותחיה, והיא – פעולות הסירות תחת-המים. ששים אחוזים מאניות אויביה אשר צללו בתהומות, הודות לאש הימיה שלה ולמוקשיה, – נטבעו ע"י הסירות האלה. ובזה הראתה גרמניה שיש לאניות תחת-המים ערך חשוב לא רק בשביל הגנת חופי הארץ, שלכך נוצרו ע"פ תורות המלחמה הישנות, אלא גם בשביל ההתנפלות והשמדת האויב גם בחופיו הוא. וכדאי הדבר, עתה, בשעה שכל העולם מחכה בחרדת-נפש להתנגשות הציים האדירים של המעצמות הנלחמות, בשעה שחידת הנצחון תמצא אפשר את פתרונה בהפתעות יום-המחרת על הים, – לעמד קצת על קנקנן של האניות הנ"ל ולבאר את מהותן ואפני פעולותיהן.
הסירה תחת-המים – היא המצאת חצי יובל-שנים האחרון. מטרתה העיקרית היא: יכלת ההתקפה באמצע היום את אנית האויב ע"י משלחות מלאכים רעים – מוקשים הנעים מעצמם. אמנם לכך נועדו גם התרפידים (אניות המוקש) של כל המינים שישנם בציי העמים, אך פעולות התרפידים הן יותר מסוכנות בשביל עצמם: התרפיד הוא נראה וקל לגלותו. מלבד זה, יכול התרפיד לתקוף רק ביום, כי בלילה נשמר האויב לנפשו (מכבה את המאורות, מחליף את מקומו, מתגדר וכו'). ואנית המוקשים היא, איפוא, אין-אונים למצא את מקום תחנתו. וגם ביום, טרם אשר יספיק התרפיד לשלח על-פני מים את חצי-המות שלו, כבר הנהו עפי"ר מטרה לאש מקלעי אניות-האויב המטביעים אותו. מכל אלה החסרונות והמגרעות נקיה היא הסירה תחת-המים. היא שטה ואיננה נראה, ותוכל לעשות משלחתה ביום. אך למלא כליל את מקום ותעודות התרפידים, לא תוכל עדיין למרות כל שכלולה. והסבה העיקרית לזה הייא: קצר מהירותה. בנסעה תחת המים לא „תעשה“ הסירה (עפ"י מבטאם האופיי של חובלי הימיות) יותר מן 12 מיל בשעה, בו בזמן שהתרפיד רץ כ 36 מיל בשעה ויכול לתקף את אניות האויב במהירות מסען.
איך משיגה הסירה תחת-המים את תעודותיה לחצות את התהומות, להחזק בהן על עמק ידוע וברגע הרצוי לעלות על פניהן?
זאת היא שאלה טכנית שנפתרה בסירות ע"י שטות של אוצרות וגבי מטען (בלסטציסטרנות) ומשוטים מיוחדים המשמשים להתעמקות הסירה תחת-המים בשעת הליכתה ועצירתה על העמק הדרוש. בכל סירה יש מניעים של נפט בשביל לשוט על פני המים ומניעים חשמליים המוליכים אותה תחת המים. מכונות הדינמו המספיקות מזין חשמלי לאקומוליטרים נמצאות או על החוף או בסירה גופא. בזה תלויה כמות הנסיעה תחת המים. כשיש די חשמל במסכנות (אקומוליטרים) תוכל הסירה לעשות דרכה בכל און מהירותה (כלומר 12 מיל בשעה) למרחק של 36 מיל, ובקמצה על המהירות (עד 8 מיל בשעה) יש בידה היכולת לעבור שטח של 120 מיל. על פני המים, כשיש די חמר הסקה, תעשה הסירה במלא מהירותה (16 מיל בשעה) כאלף מיל, ובמסע יותר אטי (10 מיל בשעה) כשלשה-ארבעת אלפים מיל. הסירות תחת-המים הגרמניות שטות על פני הים במהירות 20 מיל לשעה, ובמצולות רק 12. הסירות היותר משוכללות יכולות, במשך 3 דקים, לרדת ממצבן על פני המים עמק לתוך התהום הימי.
מתחת למים תוכל הסירה להשאר כשלשה מעל"ע ומלחיה ישאפו לקרבם את אוירה במשך 12 שעות מבלי שיחושו צרך לחדשו. מחליפים את האויר ע"י מסכנות-אויר מיוחדות: משאבות החשמל מוציאות את האויר המקולקל ורוח חדשה תובא אל המסכנות. הסירות מוצאות את דרכן הנכון ע"י כלי-ראיה הנקרא פריסקוף (שטת זכוכיות וטלסקופים). כשמביטים בו יוצאה ארובת הכלי על פני המים. בסירות המשוכללות יש גם תחנות התלגרף האלחוטי, העובדות כמובן רק בשעה שהאניות עולות ע"פ המים. אם כן יכולות הסירות להתרחק ממקום יציאתן ולהשאר ביחוסים תמידיים ותכופים עם צי האמיריה. בכל סירה יש כ 12-8 כלי מוקשים, באופן כזה שתוכל לירות עד 4 מוקשים מכל צד בבת אחת.
היוצא מכל זה: הסירה תחת-המים המשוכללה היא כלי חפץ יקר ערך מאד מצד התכסיסי בידי המשתמשים בה. והמנצח על הים במלחמה הנוכחית אפשר שקולר רוב תקוותיו תלוי בה.
"החרות", שנה שביעית, מס' 31, 8 בנובמבר 1914, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 