מכתבי סופרים
[…]
האמבורג 10 פעברואר. מאז פרצה פה החלי-רע היה המסע ללונדון קשה מאד, מוקף הגבלות ומעצורים שונים, ובבית הנבחרים שם עלתה זה לא כביר ההצעה להגביל את הכניסה לארץ ההיא.
עתה הנני מודיע בזה להנוסעים כי המה יוכלו לנסוע ללונדון רק בשני דרכים אלה:
א) שתי חברות שולחות אניותיהן בין האמבורג ולונדון, כל אחת שתי פעמים בשבוע, אבל האניות מקבלות רק אנשים הלבושים בגדי כבוד ונוסעים במחלקה הראשונה. הנוסעים ההם יוכלו לקנות למו פתקא למסע ולמזונות או למסע בלי מזונות. גם צריכים הם להראות בבואם אל החוף בלונדון כי יש בכיסם 100 מארק שוה לערך 50 רו"כ.
ב) עוד יש פה חברה השולחת אניותיה יום יום, מלבד ביום הראשון לשבוע, אבל האניות ההן הולכות לגרימסבי (Grimsby). הן מקבלות גם נוסעים אשר בבואם ללונדון לא יצרכו להראות כי יש כסף בצלחתם. הנוסעים שטים באניה עד גרימסבי ומשם יסעו במסלת הברזל ללונדון. מחיר המסע עולה לערך 30 מארק. באניה נוסעים האנשים האלה על המכסה (צווישענדעק), והם באים אל האניה רק אחרי הסגרם ששה ימים באהל ההסגר.
הנוסעים האמורים בסעיף א' אינם חייבים הסגר.
מאקס הירשפעלד.
"הצפירה", שנה עשרים, מס' 28, 14 בפברואר 1893, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 