על ארץ רבה.
(חזות-הים). בין הנפלאות הרבות העתידות להראות לעיני באי שערי המערכה הגדולה בפאריז בשנה הבאה תמנה אחת ההמצאות החדשות אשר המציאו לעונג ושעשועים לבני אדם בשם „חזות-הים“ (מארעאראמא), הנותנת לאדם לראות את עצמו כאלו הוא נוסע באניה ועובר ארחות ימים רחוקים. אל בית יפה בעל ארבע יציעות נכנסים בשלבים אל רחבים אשר תבניתם בתבנית השלבים שעולים בהם אל האניה על חוף הים. תבנית הבית פנימה כתבנית מכסה האניה „פראגרעס“. כבואך אל הבית יגש אליך עוזר רב החובל ומודיע, כי בעוד חמשת רגעים תצא האניה לדרכה. אח"כ יגש אליך נער משרת ומציע לפניך משקאות שונים. עפ"י הפרוגרמה תצא האניה מחוף מרסייל, וגם אמנם אתה רואה, כי האניה עומדת על עגנה על יד הנמל המרסיילי. משמאל יראו לעיניך מעל לעיר מרסייל ראשי מגדלות בתי התפלה, מימין על פני הים הרחוק נראים איים יפים וביניהם מתנוסס שאטאד'יף…
כבוא הרגע הנועד להפלגת הספינה ישמע קול רעש החליל אשר יהמה באזניך כקול חליל מכונת הקיטור באניה בטרם יורם העוגן. האניה אשר אתה עומד עליה תנוד מעט מפני הדחיפה הראשונה של מכונת הקיטור. רב החובל מטפס ועולה אל המעקה ומביט בקנה הצופים ממולו על פני הים המשתרע לפניו ונותן אות בידו אל שני המלחים העומדים על יד האופן המטה את האניה ימין ושמאל והם מניעים את האופן על פי חפצו. האניה תנוד ממקומה ומפליגה לה נתיב בים.
פתאם יחלו הגלים להכות והאניה תחוג, תנוע רגעי מספר ואולם עד מהרה ישקוט הים והאניה תשוט על פני המישור. מסביב להנוסעים משתרע ים גדול לאין קץ. מדי פעם בפעם יקפוץ דג הדלפין מתוך המים ותאר בדרכו כעין קשת ושב ונפל המימה. מרחוק נראה אניה אחת גדולה ונסי תרניה פרושים, היא אניה הולכת לקראתך מגענוא. מאחריך יגיע לאזניך קול להקת נוגנים בכלי זמרה בלשכת המשתה אשר לאניתך, הנוסעים ישיחו ידברו איש עם אחיו, ורבים מהם משוחחים על אדות מחלת הים. הגבירות מביעות רגשי פחד מפני המחלה לבל תתקפן, והגברים מנחמים אותן ואומרים כי לא תשלוט המחלה בנסיעה כזאת.
לא עברו עוד חמשה עשר רגעים והנה מעל חוטם האניה נשמע קול קורא „יבשה!“ האניה הלכה כפי הנראה בקפיצת הדרך ועתה היא קרובה לגענוא. אחרי עמדה רגעי מספר על חוף גענוא תלך למסעה לניאפול, משם לאלכסנדריא של מצרים, לפורט-סעיד, לבומביי, כלכותא, סינגאפור, הונגקונג, שאנחיי, משם לנאגאסקא ועברה לוולאדיוואסטאק, ובעת גשת האניה אל החוף ההוא ינגנו המנגנים מנגינת הלאום הרוסית „אל מלך נצור“ והמלחים קוראים בקול Vive la Russie!. מוולאדיוואסטאק תלך האניה לסאן פראנציסקו, ובדרך תסור לוואלפארעזא, לבוענאס-אייעס, לנויארק ואחרי כלותה את מסעה בים אוקינוס תבוא לונדונה ומשם תשוב צרפתה.
בכל עת הנסיעה השמים על ראשך בהירים ולא יורגש שנוי האקלימים וגם בעת עברך בים האדום אינך צריך לפשוט את בגדך העליון, כי לא יחם לך מאד. בכל משך עת הנסיעה לא התחל איש ממחלת הים ולמרבה העונג בשוב האניה צרפתה לא במרסייל עומדות רגליך כי אם בהאוור, כשני צעדים מפאריז…
"הצפירה", שנה עשרים ושש, מס' 60, 24 במרץ 1899, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 