יורדי הים בדורות קדומים – 1881

Ridpath's_Universal_history_-_an_account_of_the_origin,_primitive_condition_and_ethnic_development_of_the_great_races_of_mankind,_and_of_the_principal_events_in_the_evolution_and_progress_of_the_(14597740180)
ספנים פיניקים מביאים ממרכולתם למלך שלמה. איור מ-1887. המקור: ויקישיתוף

ידיעות גבולות הארץ בדורות הראשונים וקורותיה

(המשך מגליון 2)

[…]

המצאת האניות העירה את רוח הקדמונים להרחיב את גבול ידיעת מחקרי ארץ, לעבור ארחות ימים ולחפש אחרי איים חדשים בלב ימים, אשר לא שזפתם עוד עין אנוש מעולם. גזע עץ צף על פני המים, היה נסיבה להעיר מחשבת חרוץ לחרף נפשו במים על עצים כאלה. הרפסודות היו כלי השיט הראשונים מעשה ידי אדם, אשר נשלמו אחרי המון שנים לדוברות קטנות מחופות עור, ותחת המשוטים והקרש היה להם הזרם למנהל אל המקום אשר יהי שם הרוח ללכת, וגם אחרי אשר השכילו להמציא את המשוטים ויהיו מוטות עץ פשוטים אשר חתרו בהם להניע את הרפסודה ממקום למקום, דבר לא היה להם עם המפרשים, אשר באמת לא הרגישו בחסרונן, אחרי אשר כל דרכם היה על יד החוף סמוך ליבשה, ותחת עוגני ברזל הסתפקו באבנים צרורות בחבלים שהשליכו מהדוברה אל היבשה לעצור את מרוצתה, וגם אחרי אשר המציאו את המפרשים ויתנו דרך בלב ים על פי רשימות הכוכבים, היה מעבר האניות בלתי כלול בשלמותו, כי גם המפרשים גם רשימות הכוכבים לא מלאו ספק די ידיעה ראויה לעוברי ימים.

דעת לנבון נקל כי במעבר אניות באופן כזה לא הסבו פעולות רבות לידיעת מחקרי ארץ, ונוסעי הים בימים ההם לא עצרו כח לגלות ארצות ואיים חדשים בדרך מסעם. העמים אשר התבודדו להם בימים ההם לשכון על חוף ימים, ראו והתבוננו עד מהרה כי חבלים נפלו להם בנעימים ושפע ימים יינקו, על פי שפעת עמים שונים העוברים ארחות ימים וינהרו אליהם מכל עברים, על כן שכלו את ידיהם לבנות אניות סוחר ולאחוז במסחר לנסוע לארצות אחרות ולעשות מסחר וקנין עם העמים האחרים, כלו ימיהם בהשליך בים חכה ובפרוש מכמרות על פני מים רבים, ובראותם כי מיום ליום ינוב חילם, ועשרם ילך מחיל אל חיל ע"י מסעותיהם אלה, העיר אותם רוחם השואף לחדשות ונצורות, להרחיק נדוד בימים רחוקים ולחפש אחרי איים חדשים אשר לא שזפתם עין אנוש מעולם, וחפצם הצליח בידם לגלות איים וחופים חדשים אשר התישבו שם, ויבנו להם בתי מושב ויכוננו ערים וכפרים, בחרו להם את עבודת האדמה למקור חייהם, וכל ישעם וכל חפצם לשבת אך במנוחות שאננות ומשכנות מבטחים נאות השלום ושלות השקט.

הצורים (פֿעניציער) יוצאי ירך כנען הם, עם קדומים במשא ומתן ואנשי סחורה מעולם, אנשים חרוצים עד מאד ובעלי תחבולה להמציא חדשות מועילות*), אנשי בצע גבוהי רוח וקשי לב, בעלי מרמה וערמה ונוטים אחרי התשוקות, אבות הכתיבה והחשבון, בונים נבונים ומחוכמים, בעלי חכמה ומחקר, יודעי העתים וכותבי דברי הימים, הם היו הראשונים אשר המציאו את בנין האניות והנהגתם ע"פ הליכות הכוכבים. הם היו הראשונים אשר חרפו נפשם לעבור ימים רחוקים וימצאו ארצות חדשות ואיים חדשים. הם עשו בראשונה מסחר וקנין עם עמים רבים בכל קצוי תבל, וימכרו להם את זהב ארץ הקדם ומבחר פניניה (פערלען), את הארגמן הצורי, את קרנות השן ועורות האריות מארץ אפריקא הפנימית, את הלבונה ואת ראשי הבשמים תוצאות ארץ ערב, את גלומי שש ובד תוצאות ארץ מצרים, את כלי החומר ואת היין הטוב אשר בארץ בני יון, את הנחושת אשר באי כפתור (ציפערן) את הכסף הטהור אשר בארץ ספרד, את הבדיל הבריטאני ואת הברזל הטוב אשר באי עלבא. הם מצאו לראשונה את איי-קאנאריען בים האטלאנטי, והם באו בתחלה ארצה בריטניא; הם היו הראשונים אשר עברו באניות לאורך חופי ים הצפוני וים הקדמוני, הם שטו בצי אדיר במימי הודו, ובלי תפונה הגיעו גם עד אדמת אמעריקא, והם כוננו מוצאות (קאלאניען) בארצות רבות, על אי כרתי (קרעטא) וכפתור (ציפערן), על איי ים אגאאי, בארץ ספרד הדרומית, תרשיש (טאַרטעסיס), היזפאַליס וגאדוס העשירה, הנקראת היום בשם קאדיקס, וגם באפריקה הצפונית. ועל מסעותיהם והמצאותיהם ירו את אבן הפנה בידיעת מחקרי ארץ בדורות קדומים ההם.

*) בתבונות כפיהם ובחריצות ידיהם ושקידתם הנפלאה על כל מלאכת חרש וחושב, המציאו הצורים המצאות חדשות, כמו מעשה הזכוכית, צבע הארגמן, אותיות הכתב ומלאכת החשבון; גם ידיהם רב להם לצקת כלים מכלים שונים מכל מיני מתכות, לטוות ולארוג ולבנות בתי מדות והיכלי כבוד וטירות נשגבות, ובמלאכת חפירת ההרים ויציקת כל כלי מתכות היה להם יתר שאת על כל גויי הארצות. עריהם הנכבדות היו צידון, צור (טיר) העשירה והאדירה, והעיר העתיקה אשר התנוססה על חוף ים התיכון, גם אי צור, אי סלע ועליו מבנה עיר מפוארה הנקראת ג"כ בשם צור, (ויתר הדברים על אדות צור ופרשת גדולות יושביה הקדמונים, הלא הם כתובים בספר דברי הימים להח' וועבער).


"הצפירה", שנה שמינית, מס' 3, 25 בינואר 1881, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s