המו"מ הפוליטי בענין „באראלונג“.
על הממורנדום של הממשלה הגרמנית בדבר רצח אנשיה של התת-מימית הגרמנית ע"י מפקד אנית המרוץ האנגלית „באראלונג“, נתנה הממשלה האנגלית באמצעותה של המלאכות האמריקנית בברלין את התשובה הזאת:
מיניסטריון החוץ, י"ד דצמבר 1915.
הוד מעלתך! – היה לי הכבוד לקבל את הודעתך מיום הששי לח"ז, אשר אליה היה רצוף ממורנדום של הממשלה הגרמנית בנוגע למאורעות, שהיו, לפי"ד הממורנדום הזה, בשעת השמדת תת-מימית גרמנית ואנשיה, בי"ט אוגוסט ש"ז ע"י אנית המרוץ של הוד מלכותו „באֵראַלוֹנג“.
על יסוד המאורעות האלה המשוערים מנמקת הממשלה הגרמנית את הדרישה, שהמפקד ויתר אנשי אנית המרוץ „באראלונג“ יהיו נתבעים לדין בעון רצח ויהיו נענשים בהתאם לפשע זה.
ממשלתו של הוד מלכותו שומעת בסיפוק-רוח גדול, אם גם בהפתעה ידועה, ע"ד דרישתה של הממשלה הגרמנית שהובעה עתה, אשר ממנה נראה, כי צריך להחזיק בעיקרים של הנהלה מוסרית של המלחמה וכי אותם המפריעים את העיקרים האלה זקוקים לעונש. בכל אופן הנה במאורע ההוא, שלרגלו נזכרה הממשלה הגרמנית פתאום, שיש עיקרים כאלה, היו האשמים המשוערים בפעם הזאת אנגלים ולא גרמנים. הממשלה האנגלית אינה מאמינה אף רגע, שיכולה להיות הכונה לצמצם את גבולותיה של חקירה משפטית.
ברור הוא, שזו תהיה פסגת אי-היושר, אם יבדילו את מאורע „באראלונג“ לבד וינהלו על אדותיו חקירה בודדת. אם נניח אפילו, שהעדיות ההן, שעליהן נסמכת הממשלה הגרמנית, הן נכונות (והממשלה האנגלית אינה חושבת אותן לנכונות), הנה תהיה בכ"ז האשמת המפקד ואנשי „באראלונג“ משוללת-ערך לעומת מעשי הפשעים שנעשו קודם על ידי האופיצרים הגרמנים בים וביבשה נגד הלוחמים והאנשים שאינם לוחמים.
בלי שום ספק תודיע הממשלה הגרמנית, כי הכמות הגדולה של האשמות כאלו תעמוס הרבה כל-כך על בי"ד, שיעסוק בהן עד שאי אפשר יהיה להשיג את המטרה. אם, למשל, נאשם מחנה שלם ברצח, בבערות, במעשי שוד ואונס, הנה , מובן מאליו, שאי אפשר לעשות חקירה ודרישה על כל אחד ואחד מן המחנה הזה ביחוד. על הטעמים המעשיים האלה אי אפשר לעבור בהעלם-עין, והממשלה הגרמנית מכירה את חשיבותם. היא תהיה אפוא נכונה לצמצם את החקירה המשפטית של הפשעים שמטילים על אופיצרי-הים הגרמנים והאנגלים; ואם אפילו הצמצום הזה לא יהיה מספיק, תסתפק בזה שתפנה את שימת הלב על שלשה מאורעות על הים שקרו במשך אותם מ"ח השעות, בעת שהטביעה „באראלונג“ את התת-מימית והצילה את האניה „ניקוזיאן“.
המאורע הראשון מתיחס לתת-מימית גרמנית, אשר זרקה טורפידה באניה „אראביק“ והטביעה אותה. שום אזהרה לא ניתנה לאנית המסחר; שום התאמצות לא נעשתה, בכדי להציל את אנשי האניה, אשר לא התקוממו נגד המתנפלים; 47 אנשים בלתי־לוחמים הטבעו בלי רחם. אומרים, שהמעשה האכזרי הזה, אם שהוא מתאים להפוליטיקה הקודמת של הממשלה הגרמנית, התנגד לפקודות שהוצאו זמן קצר קודם זה. אם אמת הדבר, הנה גדולה יותר מדת האחריות של מפקד התת-מימית. אבל להממשלה האנגלית אין שום ידיעות בדבר זה, שהשלטונות התנהגו במקרה זה לפי השיטה שהם מציעים במאורע „באראלונג“, כלומר, שהם העמידו את מפקד התת-מימית לדין בעון רצח.
המאורע השני קרה באותו היום. מוקשנית גרמנית פגעה בתת-מימית אנגלית, אשר נמצאה ליד החוף הדני. התת-מימית לא נרדפה לשם ע"י המוקשנית. היא נמצאה במימי רצועה נייטרלית והיתה בלתי-מסוגלת לא להתנפלות ולא להגנה. המוקשנית ירתה בתת-מימית, וכאשר נסו אנשיה לשחות אל החוף, ירתה המוקשנית עליהם, מבלי שום מטרה אחרת, בלתי אם להמית את האויב, שאינו יכול להגין על עצמו. אי אפשר להתנצל בענין דנן בזה, שהגרמנים עשו מה שעשו בעידנא דריתחא, בשעת קצף והתמרמרות; אנשי התת-מימית האנגלית לא עשו מאום, אשר יכול היה להרגיז את האויב. הם לא המיתו זמן קצר קודם זה 47 אנשים שלוים וחפים, הם לא התנפלו על אניה גרמנית ולא הביאו נזק לעניני גרמניה. עד כמה שידועה העובדה לממשלה האנגלית עשו אנשי המוקשנית הגרמנית מעשה פשע כבר נגד האנושיות וחוקי המלחמה. ומעשה זה דרש חקירה משפטית כזאת, שדורש כל מעשה פשע אחר שקרה במשך מלחמת-הים הנוכחית.
המאורע השלישי קרה כמ"ח שעות אח"כ. על אנית-הקיטור „רועל“ התנפלה תת-מימית גרמנית. האניה, אשר לא התקוממה נגד המתנפלת, התחילה לצלול. אנשי האניה ירדו בסירות ההצלה, ובה בעת שנסו להציל את נפשם, ירו עליהם מקני-רובה ובשרפנילות. איש אחד נהרג, שמונה אחרים, וביניהם הקפיטן, נפצעו קשה. העדות ע"ז, שניתנה בשבועה, אינה נותנת שום יסוד ונימוק לאכזריות הזאת. הממשלה האנגלית חושבת, כי שלשת המאורעות האלה, המאוחדים כמעט לפי זמנם ואשר לפי אפים הם דומים כמעט אחד לרעהו, יהיו נמסרים יחד עם מאורע „באראלונג“ לפני בי"ד נייטרלי, למשל, לפני בי"ד של אופיצרים של צי ארצות הברית [- הדפוס מחוק -]. אם יסכימו לזה, תעשה הממשלה האנגלית כל מה שיש [- הדפוס מחוק -] למען הוציא לפועל את החקירה ולעשות את חובתה, באחזה גם בצעדים אחרים, אשר תהיה מצווה עליהם עפ"י הצדק ועפ"י החלטת ביה"ד.
הממשלה האנגלית של הוד מלכותו מוצאה למותר לתת תשובה על ההאשמה, שהצי האנגלי חייב בגלל חוסר-אנושיות. לפי המספרים המדויקים האחרונים עולה מספרם של אנשי האניות הגרמנים, שניצולו ע"י המלחים האנגלים, – לפעמים קרובות בקושי רב ובסכנה להיות מוטבעים, – ל-1,150. הצי הגרמני אינו יכול להראות מספר כזה של ניצולים, אפשר מחוסר הזדמנות.
ובזה יש לי הכבוד להשאר בכבוד רב, עבדך (במקומו של סיר עדוארד גריי) קרין.
תשובת הממשלה הגרמנית.
הממשלה הגרמנית מסרה ביום הי"ב לח"ז להציר האמריקאני בברלין את התשובה הזאת, בכדי למסור אותה לממשלה האנגלית:
הממשלה האנגלית השיבה על הממורנדום הגרמני ע"ד מאורע „באראלונג“ בזה, שמן הצד האחד היא מטילה ספק באמתת הידיעות שהומצאו לה ע"י הממשלה הגרמנית, ומן הצד השני היא מטילה אשמה על כחות הצבא הגרמנים בים וביבשה, שקודם לזה עשו פשעים רבים נגד חוקי העמים והאנושיות אשר לא קבלו עונש, ולנוכח זה מאורע „באראלונג“ אינו חשוב. ואולם לאשמה זו שהיא מטפלה לא הביאה הממשלה האנגלית שום הוכחות, אלא הסתפקה בזה, שהביאה שלשה מאורעות בודדים שקרו במלחמת הים ושבהם עשו, כביכול, האופיצרים הגרמנים מעשים נגד חוקי העמים. הממשלה האנגלית מציעה למסור את המאורעות האלה לחקירה לבי"ד של אופיצרי-הים של ארצות הברית האמריקניות, ובתנאי זה היא נכונה למסור לאותו ביה"ד את מאורע „באראלונג“.
הממשלה הגרמנית מוחה בכל תוקף נגד האשמות הכבדות ושאינן מיוסדות בראיות, אשר הממשלה האנגלית מטפלה אותן על הצבא והצי הגרמני. כמו כן היא מוחה נגד ההשערה, שהשלטונות הגרמנים לא הענישו את האשמים במעשי פשע. הצבא והצי הגרמני ממלאים גם במלחמה הנוכחית את חוקי העמים והאנושיות, והחוגים השליטים משגיחים באופן נמרץ, שכל העבירות בנידון זה תהיינה נחקרות ונענשות.
גם שלשת המאורעות שהובאו ע"י הממשלה האנגלית נחקרו בשעתם היטב ע"י השלטונות הגרמנים. עם זה הוברר, שבשעת הטבעת אנית הקיטור האנגלית „אראביק“ ע"י תת-מימית גרמנית, נוכח מפקדה של אותה התת-מימית, כי אנית הקיטור אומרת לכונן את שיטה לעומת התת-מימית ולבתקה, ולכן הגין רק על עצמו, בשעה שעבר לידי ההתנפלות. ביחס להמאורע השני שנזכר בדבר מוקשנית גרמנית שהתנפלה על תת-מימית אנגלית במימי דניה, הוברר, שבמימי הרצועה ההיא בא לידי קרב בין שתי האניות האלו ועם זה הגינה על עצמה התת-מימית באש תותחים; הממשלה האנגלית יכולה פחות מכל לדבר על הפרת הנייטרליות הדנית, אחרי שכחות-הצי האנגלים התנפלו פעמים רבות על אניות גרמניות במימי רצועת נייטרליות. בנוגע להשמדת האניה האנגלית „רועל“, הנה בזה הוצאו לפועל אמצעי-הנקם, שעל אדותם הודיעה הממשלה הגרמנית בפברואר 1915; אמצעי הנקם האלה מקבילים לחוקי העמים, מפני שאנגליה מתאמצת לסגור, בניגוד לחוקי העמים, את מסחר הים בין הארצות הנייטרליות וגרמניה, למען הפריע בעד הובלת מכולת וצידה לגרמניה ולמען הרעיב את העם הגרמני, ואשר בעד זה צריכה הממשלה הגרמנית לאחוז באמצעי-נקם מתאימים. בכל שלשת המקרים האלה התכוננו כחות-הצי הגרמנים רק להשמיד את אניית האויב ולא לרצוח את אנשי האניות, שחפצו להציל את נפשם; [השמועות ש]החיילים הגרמנים רצו להשמיד את אנשי האניות, אינן נכונות.
הצעת הממשלה הבריטית למסור את שלשת המאורעות הקודמים לחקירה יחד עם מאורע „באראלונג“ לבי"ד-צי אמריקני, אינה יכולה להתקבל על ידי הממשלה הגרמנית. היא מחזיקה בהשקפה, שהאשמות הנטפלות על אנשים מכחות-המלחמה הגרמנים צריכות להתברר על ידי השלטונות הגרמנים, אשר הם לא יהיו משוחדים בנידון זה וגם יוציאו את הפסק הצודק. הממשלה הגרמנית לא הציעה לפני הממשלה האנגלית גם היא דרישה אחרת, מפני שאינה מפקפקת אף רגע, שבי"ד של אופיצרים אנגלים יעניש כראוי על הרצח הזה, שנעשה במעל ובמורך-לב. הדרישה הזאת היתהת עוד צודקת יותר, באשר העדויות שהוצעו לפני הממשלה האנגלית במאורע זה היו של עדים אמריקנים, כלומר, נייטרליים, המוכיחים את אשמת המפקד והחיילים של ה„באראלונג“.
האופן, שבו השיבה הממשלה הבריטית על הממורנדום הגרמני, אינו מתאים לפי צורתו ותכנו לחשיבותו של המאורע ועושה לאי אפשר בשביל הממשלה הגרמנית לשאת-וליתן עמה עוד בענין זה. הממשלה הגרמנית מאשרת אפוא בתור תוצאות המו"מ, שהממשלה האנגלית השאירה את הדרישה הצודקת לעשות חקירה במאורע „באראלונג“ בלי תוצאות באמתלות תהו, ועשתה בזה את עצמה אחראית בעד הפשע הכבד נגד חוקי העמים והאנושיות. כנראה, היא רוצה ביחס להתת-מימיות לכפור באחד מהסעיפים הראשונים של חוקי-המלחמה האומר, כי על אויבים הנמצאים מחוץ לקרב צריכים לחוס. היא חושבת להפריע באופן זה בעד התת-מימיות הגרמניות מלנהל את פעולות המלחמה שלהן.
אחרי שהממשלה האנגלית דחתה את הדרישה להעניש את הפושעים במאורע זה, רואה עצמה הממשלה הגרמנית נאלצת לקבל על עצמה את הענשת הפשע ולאחוז באמצעי-הנקם המתאימים לו.
ברלין, 10 ינואר, 1916
"הצפירה", שנה ארבעים ושתים, מס' 14, 17 בינואר 1916, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 