חדשות בישראל.

– ע"פ מקרה נודע כי יש קהלת ישראל בעיר נאנגאזאקי אשר בממלכת יאפאן, והיא ערוכה ושמורה בתקנותיה ומנהגיה כדת וכהלכה. וזה הדבר: איש צעיר מאחב"י בן כ"ב שנה, שהיה סנדלר ע"פ אומנותו ושמו יעקב קאפלאוויץ, אשר גר בקרב משפחתו בעיר אלט-טארנאָוויץ אשר במדינת שלעזיא, השכיר א"ע לעבוד עבודה על אנית הקיטור „נויטילוס“ אשר לחיל ממלכת פרוסיא, ויעבור בה לארץ יאפאן, ובהיותו בדרך חלה במחלת הטיפהוס ויאנש. אנשי האניה בקשו לסעדהו בחליו, כי היה אהוב לכלם, ולא כלאו רחמיהם ממנו עד הגיעם אל חוף נאנגאזאקי, שם הביאוהו אל ביה"ח אשר בעיר ושם גוע וימת בחליו ביום 23 אקטאבער שנה העברה. והנה בימים האלה הגיעו לאמו של הנפטר שני מכתבי תנחומים, האחד מראש האניה, השר פאן שטאָאָם, אשר כתב אליה לאמר: „היום בבוקר בשעה 10 הובל בנך לקברות בבי"ע אשר בנאנגאזאקי. כל חבריו אנשי האניה לווהו בכבוד הראוי לו, אנשי הקהלה העברית התעסקו בו ויקברוהו ע"פ מנהגי ישראל כדת. צר לי מאד על האמן הטוב והישר הזה, כי אבדתו לי היא אבדה שאינה חוזרת. כל חבריו, הם אנשי אניתי, גמרו אומר להתנדב יחדו ולהקים ציון כבוד על קברו לזכר עולם“. המכתב השני הוא כתוב עברית מאת ראש קהלת יהודי פולין בעיר ההיא, ושם הראש גאלדמאנן. במכתבו הוא מודיע לה „בלב נשבר“ את דבר מות בנה, ובנחמו אותה נותן הוא מרגוע לנפשה כי בא אל „קבר ישראל“ והכל נעשה בו כדין וכדת, אך מבקש הוא ממנה להודיע לו את שמו העברי, למען יחרתוהו על מצבתו כנהוג.

"הצפירה", שנה ארבע עשרה, מס' 43, 3 במרץ 1887, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.