אמנת הטובע
(טייכער קונסט)
אף כי „אין כל חדש תחת השמש“ אמר "קהלת"! בכל זאת אמנם בּל נוכל לכחד אשר כל אותן הפעולות המחוכמת אשר הוציאו החכמים בדורות האחרונים חדשות גמורות המה. אשר מיום נבראת העולם לא היו אותן המפעלות בפועל אולי בכח! ובדורות האחרונים באו החכמים והוציאו הכל בפועל, והנה בין כל אותן הפעולות יחשב בערך רב ונשגב גם הפעולה אשר עמה יפרח האדם באויר כצפור עף בהבלונים ומכונות האויר אשר פעלו החכמים בדור האחרון. אבל אף שמחוכמות מאוד הן אותן המפעלות בכל זאת מצא עוד לפעמים רבות מקרים רעים מאוד וקטסטרפֿים נוראים, ולכן אי אפשר עוד לאמר, אשר האדם כבר נצח את האויר למשל בּו כאוות נפשו וכרצונו. – ומה גם על המים! שכבר חכמים גדולים נלאו ממצוא איזה מחסה שתגן על האיש ההולך למים לקחת מהן אוצר אחצר כל כלי חמדה לברור מתוכן מרגליותן. מימים כבירים ידאגו החכמים ע"ז, ועוד לא הפעילו כלום וכנראה לא יפעלו מאומה!
הן אמת שכבר ישורר האדם על המים כחפצו, עם הספינות אשר ירבו כחול אין מספר, וישנם לאלפים ורבבות, וכבר הסכין האדם לנסוע בהמה כויסע במרכבת, אכן כאשר יאבה לשוט לתוך המים, כל אותן הפעולות המחוכמות והספינות הנעלות כלא הן הנה לפֿניו ובזה תבוא הגזירה עד פה תבוא ולא תוסיף! השיט היותר גדול ומשוטתו מאוד נמהרת בּל יוכל להשאר תחת המים ולשהות שמה זמן מה, במקום אשר המים יגברו בעומקם יותר מחמשים רגל, ולדוגמא אביא כאן האומנה מהאמנת הטובע. ומה רב ההרחק בין אותן האנשים ההולכים למים בלי שום פעולה מחוכמה, ובין אותן האנשים ההולכים במפעלות שונות ומכונות מחסה ושניהם ישא בזה, אשר סכנה גדולה מרחפת על שניהם!
סביב האי „סעליאן“ אצל הים הרחב ישוטו האנשים להמים, לקבל מהן המרגליות, בלי שום תחבולה מופעלה, ובלי שום מחסה מחוכמה זולת קשורים בחבל תחת מתניהם, ושקים או כלים בידיהם ונותנים המרגליות להשקים או להכלים אשר בידיהם. אכן במים בל יוכלו לשהות זמן ארוך מחמשה דקים וגם במים אשר עומקם בל יוגבר יותר מן 15 – עד 21 רגל. ועתה הביטו נא קוראים נחמדים מה רב ההבדל בין אותן האנשי' ובין האנשי' ההולכים במפעלות המחוכמות כי הם ילכו במים בעומק עד – 200 – רגל. יוכלו לשהות במים לערך שעה שלימה תחת אשר המדע המודרנית דאגה בעבורם לתת להם מכונות מחסה שונות להגן עליהם לראש, ישימוּ על ראשם כדור של זכוכית אשר יגיע עד חצי גופם והמים לא ילכו לתוך דבר חלול המהופך בשוליו למעלה כמנוסה ולכן בכדור כזה יוכל הטובע לנשום: וגם להבט בעיניו ולידע אנה הוא נמצא ולאן ילך, ומה לעשות.
אבל מה יעשה הטובע בעת אשר החשך ישתרר שמה באופן נורא מאוד, ובכדורו יוכל להמש את החשך, ע"ז מצאו לפניו תחבולה נכונה אשר הטובע יקח עמו פנס עלקטרי וכאשר [י]בוא בעומק המים הוא נותן אות למעלה ויאירו הפנסים את השטח מסביב לו. וכבר יוכל לעשות מה שלבו חפץ ולילך למקום שירצה, וביותר הימים אחרונים המציאו תלפונים מתחת למים למען יוכל הטובע לדבר עם אותן האנשים הנמצאים על הספינה מלמעלה ואליהם יאמר מבוקשו, ואיזו איסטרומנטים הנצרכים לו. מעתה נתתי לכם מקום לחשוב אשר בה נשתלמה אמנת הטובע, וכבר יוכל הטובע להשאר ולשהות תחת המים כאוות נפשו. אכן לא כן הדבר, כי אף אם יגדל הכדור למאוד, עכ"ז בזמן לא ארוך יתמלא אויר נשחתה ועד מהרה יוכל הטובע להחנק, ויותר משעה בל יוכל להשאר במים. – ואי לזאת חשבו בקשו ומצאו להגן גם בעד הסכנה הזאת לקשור בכדור שני צינורות של גומי, אשר קציהו יגיע מעל המים עד האויר מלמעלה, מתוך צינור אחד יפיח הטובע את האויר הנשחתה, ומתוך הצינור השני ישאף רוח צח. ומעתה כבר יוכל הטובע להשאר תחת המים לערך חמש – עד – שש שעות, וכבר יוכל לטבוע בעומק רב ולוקח מהספינות הנטבעות את כל אשר בתוכן – אכן, חבל, כי גם אחר כל זה נוכחנו כי הם עוד בלי שום תועלת ועוד סכנה גדולה מרחפת על ראש הטובע הזה והוא כמבל רפואה!
בשנת 1884 כשהתרבה ההתקוממות (רעוואלוציאן) על האי „קובא“ שלחה ממלכת „ספרד“ אנית מלחמה בשמה „אלפונס דע 12 עם כלי מלחמה ושמנה מאות אלף דלר במטבעות כסף ספרד אל נציב קובא שיוכל לשלם לחליותיו ולקנות אוכל למו. הספינה בדרכה נתקלה בסלע לא רחוק מהאיים הקאנאריען ונטבעה. והספינה היתה בטוחה באחריות ורצו החברת האחריות להוציא הכסף מהמים כי הכסף בל ישחת במים והזמינו טובע אומן אנגלי ידוע בשמו "לאמבערט" ישלמו לו היטב בעד טרחתו לילך להמים ולקחת מהספינה את הכסף אשר בתוכה. הספינ' הנטבעה לא היתה בעומק רק כ. 24 רגל. הטובע חשב מקודם להמשיך שלשלאות תחת הספינה ועל ידי השלשלאו' יגביה מעט את הספינה שלא תעמוד רק בעומק 10 רגל ואח"כ תוכל הספינה לעמוד חלק מעל המים ומעתה יוכל לילך בחדרי' ותאי' ולקחת הכסף ממנה בנקל.
סוף יבוא)
טירבה ולסקה יעקב אביגדור
* * *
אמנת הטובע
(טויכער קונסט)
(סוף)
לא כאשר דימה „לאמבערט“ הי' ! כסיקור עין עצת לאמבערט נפלאת היא. להרים את האני'. והדבר יקשה באזניכם מדוע לא כן היתה? הרי עבודה קשה היא זאת? אכן הספינה נשקעה בחול ונסבכה באבנים עד כי לא יכול להזיזה ולהמישה ממקומה. „לאמבערט“ כאשר ראה כי כל תוחלתי' לשוא נכזבו ואין לפניו שום עצה ותושי' הוכרח לפייס את המעטארי הישנה, לקחת את הכדור ולהשימו על ראשו ולשוט ולצלול בעומקי המים. וכן עשה. חכם גדול הי' „לאמבערט“ הזה! לפני המקום אשר טבע לאמבערט עמדה אני' ועלי' היה נצב רופא אומן תמיד בעת אשר שט, וטביעתו לא היתה יותר מפעמים בחודש. וגם אך בעת אשר המים נחו שקטו, וגליו לא המו, הרוח לא סער ואך קול דממה דקה ישמע רק העת הזאת היתה מוכרת לפני „לאמבערט“ לשוט לתוך המים. חכמתו ואומנתו עמדה לו גם בפעם הזאת ועד שלש עשרה חדש הוציא לאמבערט את הכסף מהספינה הנטבעה. אכן הוא נחלש מאוד מעבודתו הזאת ועד מהרה חלה ומחלתו היתה נואשת וימת.
אומנה נפלאה היתה משוטת „לאמבערט, צללתו לתוך עומק המים, לא ארכה יותר מחמשה דקים. וכאשר משיהו האנשים מהמים אז ארכה משוטתו למעלה משבעה דקים ולא יותר. ושהייתו במים לא היתה אף רגע יותר מחצי שעה. העבודה היותר קשה לפניו היתה אשר הכסף הי' מונח בתא עמוק בספינה סמוך לרצפתו ואז לא יכול לאמבערט להגיע עד התא ההיא עד אשר פתח דלתות התא בדינאמיט והכסף היה מונח בתוך תשע תיבות ברזל והמשא היתה גדולה עד למאוד לפעמים יכל לאמבערט מעצמו לשוט ולבוא מתוך המים מבלי עזר האנשים אשר עמדו על הספינה מלמעלה ולפעמים נחלש בתך החצי השעה ההיא עד אשר הצריך לתת אות הסכנה למעלה ועד מהרה משיהו האנשים למעלה. הרופא צוה תיד להכין אמבטי עם מים חמים עבורו וכאשר משיהו האנשים מהמים אז צוה להניחו להאמבטי ההיא ועד מהרה שב לאיתנו הראשון נוראה היתה העבודה הזאת!.
ובשנת 1900 קרה מקרה עוד יותר נורא מהזה „טורפעדא“ „באָאָט“ אנגלי נסעה על הים ונטבעה ולא עמדה בעומק רק של 25 רגל. אז צותה האדמורליטעט האנגלי למשות אותה מהמים וצותה להכין טובע אומן לשוט לתוך המים והכינו טובע אומן גדול ומופלא לצלול במים ולהוציא את הטורפעדא ושלחו שמה ספינה גדולה עם האומן ואנשים והטובע שט למים להקיף את הטורפעדא בשלשלאות ברזל ולתת את השלשלאות למעלה ואח"כ בעזר הספינה הגדולה ימשיהו את הטורפעדא ארבעים דקים חלפו למו עד הגיעו להטורפעדא וארבעים דגים ארכה העת עד אשר הקיף את הטורפעדא בהשלשלות אשר היו בידו ועשרים דקים משיהו אותו האנשים אשר עמדו על האני' למעלה. כאשר בא הטובע על הספינה היה עוד בכל כוחו אכן עד זמן לא ארוך הרגיש אשר יחלש מרגע לרגע וצוה לקרא לו את הרופא, הרופא אשר ראהו אמר כי אין מרפא למחלתו. ועד רבע שעה מת.
האדמורליטעט רצתה להשתיק ולכסות את המקרה הנורא הזה. אכן עד מהרה נשמע הקול להעתונים המרצינים והם התחילו לחקור אחר הדבר מה היתה סיבת מיתתו? ואיזה סכנה רחפה על ראש הטובע אשר בעבורה מת? ולאחר ימים זאת עלתה בידם. בארץ על היבשה יתראה לפעמים כאשר יסער הרוח אשר האויר קשה ונסתם עד כי בקושי גדול נוכל לנשום ובמים האויר סתומה בכמה אחוזות יותר מעל היבשה ומה עוד במים מלוחים וכאשר ימצא האדם במים תחת מכבש של 20 – 25 רגל אזי גידיו יתפלצו וכאשר הי' הטובע בעומק המים 100 דקים זאת היתה סיבת מיתתו“.
מקרה עוד יותר נורא קרה בשנת 1907. „הטורפעדא“ „בּאָאָט“ האנגלי נומר „99“ נטבעה לא רחוק מ„בעררי העד“ האנגלי. האדמורליטעט צותה להוציא את הטורפעדא מהמים ולא קשה היתה העבודה יען כי הטורפעדא לא היתה בעומק רק של 24 רגל. ועתה צותה להכין שלשה טובעים אשר בו יצטרך אחד לשהות זמן ארוך במים וכן עשו. אחד מהשלשה טובעים הי' הטובע האומן הידוע בשם „טראפנעלל“. ושטו למים וטראפנעלל כאשר שט בפעם השלישית למים אמר והודיע עם התלפון למעלה כי המים יזרמו מאוד למטה מסביב לו וכאשר אמרו לו אשר יוציאיהו השיב שעוד כח בו לעבוד זמן ארוך והניחוהו ואחר שעה ראו שאין אות למעלה אז הוציאו אותו חצי חי וחצי מת ועד מהרה מת.
מלבד כל אותן הסכנות אשר פרטנו עוד סכנות מוזרות ירחפו עלי ראש הטובע מדג הנקרא „האי“ ומה עוד מהדג הנקרא „אקאטאפוס“ אשר אם יקיף את הטובע בשמנה רגלו אז לא יוכלו להוציאו כי יעצרהו הקאטאפוס. בכלל סכנות גדולות ירחפו על ראשו שום מחסה ומגן אין בעד כל הפעולות המחוכמות כלא הן הנה לפניו וכנראה לא יפעלו בזה החכמים כלום.
טערווא וואלאסקא יעקב אביגדור.
"קול מחזיקי הדת", שנה שלושים ואחת, מס' 3, 25 באוקטובר 1912, עמ' 3; מס' 4, 1 בנובמבר 1912, עמ' 4-5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 