בגררה על קרקע הים – 1913

L-Taucherapparate
חליפות אמודאים, 1904. המקור: ויקישיתוף

בגררה על קרקע הים

בדברים נלהבים רשם זמננו בספרי הזכרונות שלו את הצעדים המוצלחים הראשונים של כבוש האויר, שבזה נמלא אחד מהחלומות הקדומים של האדם. וכבוש הארץ עשה את צעדיו האחרונים בגלוי הקטבים אשר עתה ימלאו מחקרים פרטיים את החסר עוד כדי לדעת את טיב הארצות שבסביבותיהם. אבל, בדומיה ובלי סאון עשה נס כבוש הים צעד חשוב בזמננו, כי האדם צלל מעל פני המים, שספינותיו עוברות עליהם מכבר אל קרקע הים כדי לעבור עליו לארכו ולרחבו, לחקרו ולדעתו היטב.

כבר מזמן רב ידע העם לצלול אל מעמקי הים ולחקור ולדרוש שם, אבל, הוא היה קשור לכלי מלאכה שהגבילו את חרות התנועה שלו. הכלי היותר קדום היה הפעמון של האמודאים, שבו משתמשים אנו גם בזמננו, בקצת שנוי צורה. רק אחר כך למד האדם לעשות מלאכתו במים רבים גם בלי פעמון זה, כשהמציא את הבגדים שאין המים מדייתים בהם עם הכובע על ראשו שמרשה להאמודאי לצלול במים לזמן קצר לפי צרכיו, חפשי. אבל, הצלילה החפשית הזאת היתה מוגבלה כמו כן, יען להחליף האויר לנשימתו היה האמודאי קשור עם העולם שעל פני המים. משאבה או יריה דחקה לו אויר חדש נקי על ידי נאד אל הכובע שלו, ודרך נאד אחד יצא לו האויר המושחת. כל הפסקה בהספקת האויר אל האמודאי יכלה להביא מות להאמודאי, שעמד בלי עזרה בארץ האויב, ודוקא זה הנאד של אויר היה עלול להתקלקל על נקלה והדאגה בעד הנאד מנעה את האמודאי ממלאכות רבות, שבעצמן לא היו מהנמנעות. גם קוצר ארכו של הנאד שם גבול לחרות התנועה של האמודאי.

המעמד הזה נשתנה לטובה רק כשהמציאו החכמים בזמן האחרון כלי מטולטל ששחרר את האמודאי מהצרך להיות מחובר עם האויר העליון שעל פני המים. בכלי זה יש אוצר של אבחמץ מצומצם ותקון המחדש את האויר המשחת. האבחמץ הזורם לאט לאט יונק מן הכובע את האויר המושחת ומצמצם אותו יחד עם אדי המים, והאויר היוצא משם, שנתחדש על ידי האבחמץ, הוא שנית טהור וכשר לנשימה, ונכנס שנית אל תוך הכובע, וחוזר חלילה אחרי שהשתמש בו האמודאי. כל זה בנוי באופן, שהאמודאי יכול לשהות תחת המים שלוש שעות, ובלי עזרת העולם החיצוני שעל פני המים הוא יכול על ידי נפוח הנאד להתרומם מעלה כדי לחדש את צרכיו ולצלול שנית.

רק על ידי התקון הזה נעשית הצלילה אל תוך הים חפשית באמת, כי אין לו להאמודאי יותר שום צרך בחבור עם העולם העליון, אף על פי שלמעשה הוא מחובר גם עתה בשחרחוק על ידי חבל דק עם העולם שעל פני המים. התקון הזה מרשה לצלול אל עמקשל ארבעים מתר, כי בעמק יותר גדול לחמץ עמוד המים הוא סכנה להאדם.

החרות הזאת של האמודאי פתחה למלאכת האמודאי דרכים שלא פלל האדם קודם. ואף על פי כן היה עוד חסרון אחד, שגם המצאה זו לא סלקה מעל דרך הצלילה למעמקי הים, והחסרון הזה היה שאף על פי שלא היה לו להאמודאי צרך יותר בחבור עם העולם שעל פני הים, לא יכול לעשות הרבה מלאכה על קרקע הים, יען היה עליו לעבור ברגליו ממקום למקום, וזה היה מיגע אותו ומלאה אותו במהרה. למלאכות רבות, שעקר העבודה היא במקום אחד, היתה ההמצאה הנזכרה למעלה מספקת, אך בימינו יש לה למלאכת האמודאי מטרות רבות שצריך האמודאי לעבור מרחקים מסויימים על קרקע הים כדי להשיג הדבר המבוקש, כמו למשל למצוא ספינות שצללו תהומה ולא ידוע מקומן אלא בקרוב, או למצוא מקום קלקול של החבל של התלגרף שתחת המים וכדומה, וכמו כן לתכלית מחקרים של בנין האדמה שעל קרקע הים. לכל המלאכות האלה של האמודאי נצרכה תנועה והעתקה ממקום למקום כמה שאפשר יותר מהירה, ומלאכה שעתה אפשר לעשותה רק בשבועות תוכל להעשות בזמן קצר ובבטחון גמור.

והנה, גם הצרך הזה נמלא עתה על ידי המצאה חדשה, גררה מכונית שתוכל להחליק ולהגרר בכח מכונה על פני קרקע הים, וכבר עשו בימים האלה נסיונות מעשיים בגררה זו והנסיונות עלו יפה מאד. האמודאי יושב לו בהגררה, שצורתה דומה ממש לצורת גררה שנוסעים בה בארצות הקרות על פני השלג, והיא נמשכת בכח אניה במכונה מניע, הכל מתוקן באופן, שהאמודאי יכול בעצמו בלי עזרה מבחוץ, לצלול ולעלות ולהעתק ממקום למקום, הכל לפי צרכו. הנסיונות הוכיחו כי שום סכנה להאמודאי אין, והוא יכול להעתק ממקום למקום במשך שלש שעות ככל אות נפשו במהירות היותר גדולה. גם צרכיו באור הוא מספיק לו במנורות של אור הבנויות באופן שאפשר להחזיק מתחת להמים, או במקרינים, השולחים קרני אור חזקים למרחקים. הגררה מתנועעת במים במהירות ובקלות כמו אוירון בים האוירי.

החכמים מעידים, כי המצאה זו במעמדה הנכחי אינה אלא התחלה, והיא עלולה לתקונים ולהשתלמות בזמן קרוב שיגדיל את תועלתה וערכה עוד יותר, ועל כל פנים גם היום כבר אין לשער גודל התועלת שהמצאה זו תביא להאדם לעזור לו בכבוש הטבע, בחקירת העולם הנסתר והטמון תחת המים.


"האור" (לפנים "הצבי"-"השקפה"), שנה שלושים ואחת, מס' 144, 10 במרץ 1913, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s