חדשות שונות.
[…]
בנויארק התמכר הצולל רבערט רוססעל להשאר תחת המים חמש שעות רצופות ולהלוך לשוח שמה שמנה פרסאות אנגליות. מחיר ופרס ההתחרות הזאת לא היה כמו בימי הסופר שיללער בין עדת הצוללים בעד גביע זהב או בעד יד וכבוד בת מלך, רק הפרס היה פרס פשוט בעד חמש מאות דאללאר כסף עובר לסוחר.
המקום אשר בא הצולל במים היה במימי עאסט-ריווער. ה' רוססעל כאמן נפלא עשה את דרכו צלחה גם קבל את השכר טוב בעמלו. הוא התהלך לאורך ולרוחב המוטות התקועים במים אשר התוו לו את הדרך, גם קרהו אסון קל בדרך לכתו כי אחז באחד המוטות אשר הציבו לאותות במים. המוט התרומם למעלה בטרם יכול לחבקהו היטב עד כי נאנס לעלות גם הוא על שנים שלשה רגעים ממעל המים ולראות מעט אור השמש בטרם צלל עוד הפעם להשלים את דרכו אורח ברגליו תחת המים אשר התמהמה שמה ארבע שעות עם עשרים ושבעה רגעים.
משקל המעטפות והמלבושים אשר לבש בהם הצולל הנפלא הזה היה שתי מאות ועשר ליטרות. משקל המנעלים לבדם היו ארבעים ומשקל מגבעת או מכסה הראש אשר בו היה תקוע הפומפע לשאוף על ידו אויר ורוח היה ערך שמנים ליטרות. ואין כל פלא כי אחרי השלימו את לכתו תחת המים כמה שעות רצופות וישוב לאור באור החיים בחברת בני האדם ולא בחברת דגי הים, בשרו כאב עליו רגליו בצקו וראשו כבד עליו במאד מאד.
והנה אם כי רבות פעמים יסכנו הצוללים את חייהם לדלות פנינים מן הים רואים אנחנו בזה למצער איזה תועלת ונסלח לכל עדת הצוללים אשר בנפשם יביאו לחמם ועדי עדיים לאלה אשר למען גאותם וצבי תפארתם הנקל בעיניהם כי אלפי אנשים יאבדו את חייהם אשר במה נחשבים להם, אך לעשות שחוק להמון אנשים מתענגים בעמל איש בא במים ומסכן את נפשו רק לברוא להם ענג והתפעלות הבל ורעות רוח להשיג פרס מסוים, אולת היא מהצולל ורעה רבה ואכזריות נוראה מהמון הצופים אשר תחת לעצרהו עד סמכו את פעלו המסוכן הזה.
"הלבנון", שנה חמש עשרה, מס' 9, 27 בספטמבר 1878, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.