רוסלאנד.
[…]
המ"ע מפה מביאים בשם מ"ע אמעריקאני „קוריער סטאן. זיעדנאצאניק“ המספר דבר נפלא מאניה אחת הנקראת „שארלעס פריסע“ אשר חשבה לעמוד אצל „גראנד באנק“ והשליכו שמה את עוגן האניה (אנקער) בלב ים, והאניה עמדה מלכת, אבל אחרי עבור י"ב שעות התחילה האניה לילך במרוצת גדולה גם התנועעה ותחוגה כשכור עד אשר דימו כל הנוסעים כי היא נטבעה, ויתעשת הקאפיטאן, ולא ידע מה זאת, אכן בזמן קט האניה קמה וגם נצבה, ויראו כי תנין גדול (וואללפיש) נוסע מתחת האניה אל מעמקי תהום רבה, אז נוכחו האנשים כי לא בשולי הים השליכו את האנקער רק על גבי התנין ובעורו נתחב, והתנין בהרגישו זאת ובחפצו להשליך מעליו המשא אשר לא לעונג היה לו, ברח אל מעמקי הים והניע האניה, ומה גדלו חסדי האל עליהם במה שנקרעה שלשלת האנקער לגזרים, לולא זאת בלי תפונה כי התנין הזה משך את האניה עמדו לעומק התהום.
שלמה ליב במהו' זינדל נ"י.
"עברי אנכי", שנה שמינית, מס' 19, 9 בפברואר 1872, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.