דברי הימים.
[…]
הוללאנד. – ממשלת הוללאנד תעטש עתה מריח הפלפול אשר יגדל לרוב בממלכת אטשין היושבת בשכונת ארץ יאווע אשר בהודו המזרחית. כנודע, שבה ארץ יאווע מידי הבריטאנים לממשלת הוללאנד בתנאי אשר ממשלת הוללאנד תהיה למחסה על אניות וסחר בריטאניה בהודו המזרחית, כי לא תאונה אליהן רעה מצד שודדי הים בחופי ממלכת אטשין. ואולם השולטאן המושל באטשין, אף כי על פי הברית אשר בינו ובין ממשלת הוללאנד, עליו לעצור בכל עוז בעד עבדיו לבלי יתנפלו על אניות בריטאניה, אבל באשר השולטאן הזה מטה ידו, ולמען כלכל כבוד ביתו הנהו מוכרח בעצמו ובכבודו לעשות מסחור ומקנה, על כן דבריו אינם נשמעים באזני יושבי ממלכתו, וזה דרכם להחריד מנוחת האניות הבאות מאורופא ולשודדן. ולמען שום קץ להעמל הזה, קראה ממשלת הוללאנד על השולטאן המושל באטשין, ותשלח את צבאותיה ואניות מלחמה ללחום עם חיל השולטאן הזה. אכן צבאות הוללאנד הוכרחו לסגת אחור מללחום, באשר כי נפל ממנו רב במלחמה הראשונה, וההוללאנדים רואים כי לא במתי מעט ולא ביום אחד יכבשו את ארץ אטשין, ובאשר החדשים האלה המה חדשי גשם בהודו המזרחית, מוכרחת ממשלת הוללאנד להתחיל עד חדש אקטאבער לצאת שנית למלחמה ביד חזקה.
נבחרי לאום הוללאנד מתלוננים עתה על הממשלה על אשר הוציאה להורג בניה, בטרם שאלה מהלאום אם תתגר במלחמה הזאת, ועל אשר לא ראתה מראש להכין לה חיל ויד חזקה נגד ממלכת אטשין. ורבים אומרים כי שרי העצה בממשלת הוללאנד יתפטרו ממשמרת פקודתם בגלל הדבר הזה.
"הלבנון", שנה תשיעית, מס' 36, 7 במאי 1873, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
[אצ'ה, Aceh]